קרלו רוסלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
כתלמיד קרלו רוסלי התקשה במקצועות ההומניים, והצטיין במתמטיקה ולכן במקום להמשיך את לימודיו הקלאסיים בגימנסיה (Liceo Classico) אימו העבירה אותו לתיכון מקצועי, על אף שצעד זה לא היה נהוג במשפחות במעמדם, משום שהלימודים הקלאסיים מובילים להשכלה אקדמית, ותיכון מקצועי לא.
 
כשהיה בן 12 אביו נפטר. מותו של אביו גרם לו להתקרב ליהדות, והוא אף ביקר בבית הכנסת במועדים מסויימים. יחד עם זאת, הוא חי חיים חילוניים, ולא הציג את עצמו כיהודי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Stanislao G.Pugliese|שם=Carlo Rosselli Socialist Heretic and Antifascist Exile|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=1999|עמ=18}}</ref>
 
למשפחתו של רוסלי היה קשר קרוב [[ג'וזפה מציני]], אחד מהאבות המייסדים של איטליה המודרנית וממנהיגי המאבק לאיחוד איטליה. מציני אף נפטר בבית משפחת רוסלי בפיזה. רוסלי גדל על ברכי הליברליזם של מציני.
שורה 43:
ב-1926 הוא אירגן יחד עם [[סנדרו פרטיני]] ו[[פרוצ'ו פארי]] את הברחתו של טוראטי לצרפת. פארי ורוסלי נלכדו והואשמו בסיוע למתנגדי משטר. המשפט נערך ב[[סבונה]] {{אנ|savona}}. טיעוני ההגנה של רוסלי ופארי במשפט התבססו על הרעיונות הסוציאליסטיים והליברליים, והמשפט הפך לכתב אשמה נגד המשטר. בסופו של המשפט נגזרו על רוסלי עשרה חודשי מאסר, וחמש שנות הגלייה, אותם ריצה באי ליפארי, יחד עם חבריו.
 
רוסלי ברח מליפארי ב-27 יולי 1929 לתוניסיה יחד עם [[אמיליו לוסו]] (Emilio Lussu) {{אנ|Emilio_Lussu}} ופרנקו פאוסטו ניטי (Francesco Fausto Nitti) {{אנ|Francesco_Fausto_Nitti}}, ומשם הצליחו השלושה להגיע לצרפת. בזמן בריחתו עצרו השלטונות הפאשיסטים את אשתו. במהלך שהותו בפריז ארגן רוסלי מחאה בינלאומית במטרה להביא לשחרור אשתו, שכללה גם לחץ מטעם הממשלה הבריטית, מאחר שאשתו הייתה אזרחית בריטית. הלחצים נשאו פרי, ומריון שוחררה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Stanislao G.Pugliese|שם=Carlo Rosselli Socialist Heretic and Antifascist Exile|מו"ל=Harvard University Press|שנת הוצאה=1999|עמ=121}}</ref> בזמן שהותו בצרפת רוסלי סייר בכל אירופה במטרה לקדם את רעיונותיו בדבר ברית בין ליברלים וסוציאליסטים לא-מרקסיסטיים.
 
למרות ששהה בגלות, האמין רוסלי שהתנועה האנטי-פאשיסטית האיטלקית צריכה למקד את המאבק בתוך איטליה.
שורה 100:
 
== הערות שוליים ==
Stanislao G.Pugliese, '''Carlo Rosselli Socialist Heretic and Antifascist Exile''', Harvard University Press, 1999 עמ 21
 
Stanislao G.Pugliese, '''Carlo Rosselli Socialist Heretic and Antifascist Exile''', Harvard University Press, 1999 עמ 33