|
[[קובץ:השוואת גדלים BFR סטורן 5 פלקון כבד.png|טקסט=השוואת גדלים בין BFR, סטורן ,5 ו-פלקון כבד|ממוזער|השוואת גדלים בין BFR, [[סטורן 5]] שנשא את חלליות [[אפולו 11|אפולו]] לירח ו-[[פאלקון כבד|פלקון כבד]], הטיל בעל העוצמה הגדולה ביותר בימינו.]]
'''BFR''' (ראשי תיבות של '''B'''ig '''F'''alcon '''R'''ocket) היא שמה הלא רשמי של מערכת לשיגור לחלל שמתוכננת להיבנות על ידי חברת [[SpaceX|ספייס אקס]] מדובר במערכתבטיל שתוכלוחללית עצומים שיוכלו על פי התכנון לשאת עד כ-250 טון למסלול נמוך סביב כדור הארץ בתצורה מתכלה, או עד 150 טון בתצורה לשימוש חוזר, העלותעלות השיגור צפויה להיות כשבעה מיליון דולר לשיגור (מוערך, לפי עלות בניית המשגר של כ-32510 מיליון דולר) בלבד. מטרת פיתוחה הוא השגת היכולת לשגר אל [[מאדים]] עשרות אנשים בחללית אחת וכן מאות טונות של ציוד ואספקה, פיתוחה עולה בקנה אחד עם חזונו של [[אילון מאסק]], הבעלים והמנכ"ל של חברת ספייס אקס, ליישב את כוכב הלכת מאדים{{הערה|{{Ynet||אילון מאסק חושף: זהו ה"כלי" שייקח אנשים למאדים|5230767|15 באפריל 2018}}}}.
== היסטוריית הגירסאות השונות ==
== גרסאות ==
מערכת BFR נמצאת בשלב התכנון ומטבע הדברים עיצובה השתנה מאזוישתנה הוצגהעד לראשונה.לסיום בשנישלב כנסיםהתכנון שלותחילת קונגרסהבנייה האסטרונאוטיקה הבינלאומי בשנים 2016 ו-2017בפועל, הציגלהלן אילוןנקודות מאסקהציון גרסאותהעיקריות שונותבשינויי שלהעיצוב המערכתשחוותה בהרצאותBFR שנשאמאז בפניהוצגה קהל המשתתפים.לראשונה:
=== 2016 ===
גירסתהמערכת הוצגה לציבור לראשונה בנאום שנשא אילון מאסק בקונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי לשנת 2016: שהתקיים במקסיקו, אילון מאסק הציג מערכת שתהיה מורכבת מטיל אדיר ממדים (BFR) שישמש כשלב ראשון, ומעליו תורכב חללית עצומה (BFS), קוטרם יהיה 12 מטרים וגובהם יחד יהיה כ- 120 מטר. על פי גרסה זו החללית תוכל לשאת למסלול נמוך (LEO) עד 550 טון בתצורה מתכלה ו-300 טון בתצורה לשימוש חוזר, משקל הטיל בהמראה היה אמור להיות 10,500 טון וידרשו 5 או 6 שיגורי תדלוק כדי למלא את מיכלי חללית הענק כך שתוכל לשאת את מלוא ה-300 טוןהטון אל מאדים, ולנחות שם בבטחה. גירסא זו ידועה בשם ITS (ראשי תיבות של ''Interplanetary Transport System'').
=== 2017 ===
ב-בשנת 2017 הציגנאם מאסק שוב בקונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (שהתקיים באוסטרליה באותה שנה) והציג מספר שינויים בתוכנית, שנועדו להוזילברובם לפשט ולהוזיל את פיתוחהפיתוח ובנייתוהבנייה של המערכתBFR, ואלו עיקרם: קוטר הטיל והחללית יהיה 9 מטר במקום 12, זאת על מנת לאפשר את בנייתם במתקנים הקיימים של החברה ולהימנע מהצורך להקים מבנים ומתקנים ייעודיים חדשים, וכן על מנת להקל שינוע יבשתי של חלקי הטיל בין אתרים שונים. הגובה הכולל קוצץ ל-106 מטר (מהם גובה הטיל יהיה 58 מטר, והחללית 48 מטר), ומספר המנועים בבסיס הטיל ירד מ-42 ל-31. להבדיל מגרסת 2016, אז יועדה BFR למסע בין פלנטרי בלבד, על פי גרסת 2017 החללית תשמש בתצורות שונות למספר מטרות, ובהם שיגור לוויינים ואסטרונאוטים למסלול (בין היתר אל [[תחנת החלל הבינלאומית]]), נחיתה על [[הירח]] [[מאדים]] ועוד, ואפילו טיסות נוסעים תת-מסלוליות מנקודה לנקודה על פני כדור הארץ, דבר שיוריד את משך ההגעה מכל מקום לכל מקום על פני הגלובוס לפחות מ-40 דקות, לדברי מאסק עלות כרטיס טיסה יהיה דומה לעלות טיסה במטוס רגיל כיום.
יכולת הנשיאה למסלול נמוך (LEO) צפויה להיות 250 טון בתצורה מתכלה ו-150 טון בתצורה לשימוש חוזר. עלות כל שיגור מתוכננת להיות פחות ממחיר שיגורהשיגור של [[פאלקון 1]]. על פי הקונספט שהוצג בכנס בשנת 2017 התוכניתמהלך תעבודהשיגור כךיהיה כזה: חללית הענק תשוגר על גבי טיל BFR למסלול נמוך, הטיל יחזור לנחיתה, יתודלק שוב ועליו תורכב חללית BFR אחרת עמוסה בדלק (אחת בלבד במקום 6 בגרסה הקודמת), החללית השנייה תשוגר, תתחבר לזו שכבר בחלל ותתדלק אותה, בדרך הזו ניתן יהיה להטיס למאדים ולהנחית שם את מלוא 150 הטון שתוכל החללית לשאת בקרבה. מאסק טוען כי יוכלו לשהות בה עד 100 איש בכל טיסה, מפוזרים בארבעים תאי מגורים. הנפח המדוחס בחללית יעמוד על 825 [[מטר מעוקב]], לשם השוואה, הנפח המדוחס בתחנת החלל הבינלאומית כיום הוא 931 מ"ק.
משקל החללית כשהיא ריקה יהיה 85 טון ומשקל השיגור המרבי של הטיל והחללית כולל מטען ודלק יהיה 4,400 טון.
טיל BFR יצויד ב-31 מנועי רפטור שמשתמשים במתאן וחמצן נוזליים, הבחירה במתאן על פני חומרי הנעה אחרים מהווה יתרון מכמה סיבות: ראשית הוא נוח יותר לאחסון ושימוש מאשר דלקים אחרים, שנית מתאן הוא זול בהרבה, ושלישית ואולי הכי חשוב ניתן להפיק אותו במאדים, בתהליך כימי פשוט יחסית, מחומרי גלם שמצויים באטמוספירה של כוכב הלכת ועל פני השטח שלו, וכך אין צורך לשאת מראש את כל הדלק גם לדרך חזרה ממאדים. לאחר הפקת דלק על פני השטח של מאדים החללית תוכל להמריא ישירות לכדור הארץ (בלי לתדלק במסלול) עם מטען של עד 50 טון.
=== 2018 ===
בספטמבר 2018 הודיע אילון מאסק בהצהרה לתקשורת על חתימת הסכם לשיגור המיליארדר היפני Yusaku Maezawa יחד עם מספר אמנים להקיף את הירח על גבי חללית BFR, ההצהרה כללה גם עדכון על מצב הפיתוח של BFR ולפיה הוחלט על מספר שינויים במבנה החללית ובהם: הטיל והחללית יתארכו בכמה מטרים, גובה הטיל יהיה 63 מטר והחללית כ-53 מטר, לחללית יהיו 3 כנפיים במקום 1 בגירסא הקודמת, הכנפיים תהיינה גדולות וארוכות יותר, הם יהיו משוכות לאחור ובקצוות שלהן יהיו 3 רגלי נחיתה נשלפות, משקל המטען שהחללית תהיה מסוגלת לשאת יהיה 100 טון בלבד במקום 150 ומאידך הנפח המדוחס יגדל לכ-1,100 מ"ק מהם כ-80 בתאים שימוקמו בבסיס החללית (מסביב לשבעת המנוע מסוג "רפטור"),
== מצב הפיתוח ==
כמו כן ספייס איקס עובדת על מכלי הדלק של החללית שיהיו מורכבים מסיבי פחמן, לדברי מאסק באביב 2018 תחל בניית החללית הראשונה.
בראיון עיתונאי במרץ 2018 מאסק אמר שאם לא יהיו עיכובים, כבר במחצית הראשונה שלבשנת 2019 יתבצעו ניסויי טיסה בחללית לגבהים של קילומטרים בודדים בדומה למה שנעשה עם פאלקון 9, וכן שטיסת מבחן ראשונה לחלל צפויה בסביבותבשנת 2020 או 20222021.
באפריל 2018 פורסם כי ספייס איקס חכרה שטח גדול בנמל לוס אנג'לס שישמש לבניית BFR.
=== טיסה סביב לירח ===
בספטמבר 2018, הודיעה חברת [[SpaceX]] כי [[יוסאקו מאזאווה]] יהיה הנוסע הראשון על הטיסה המסחרית של משגר הBFR לטיסה סביב [[הירח]].{{הערה|שם=BFR|{{Cite web|url=https://www.youtube.com/watch?v=zu7WJD8vpAQ|title=First Private Passenger on Lunar BFR Mission}}}} כיוון שהטיל והחללית עדיין בפיתוח, הטיסה לא תתקיים לפני שנת 2023. הטיסה אמורה להמשך כמעט שישה ימים. מאזאווה רכש את כל הכרטיסים לטיסה, והוא ייקח עימו שישה עד שמונה אמנים כחלק פרוייקט אמנות הנקרא בשם DEAR MOON.{{הערה|שם=ירחיקר|[https://dearmoon.earth/ Dear Moon]. Accessed: 17 September 2018.}} לא נחשף כמה מאזאווה שילם על הטיסה אולם צויין כי הוא כבר שילם פיקדון משמעותי.{{הערה|שם=תייר|{{גלובס|מיכל רז-חיימוביץ'|המיליארדר היפני מאזאווה יהיה התייר הראשון שיטוס לירח|1001253933|18 בספטמבר 2018}}}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:משגרי לוויינים וחלליות]]
[[קטגוריה:מיזמי חלל פרטיים]]
{{קרד}}
| 