סכנות צלילה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Meir shemesh (שיחה | תרומות) ←סכנות פיזיולוגיות: הוספתי קישור בדף תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Babourjabak (שיחה | תרומות) הבהרת מונחים "קריעת ריאה" הפך ל"חזה אויר" "נפחת" (תת עורית ובחלל הביניים - טראומה, לא מחלה חסימתית) ושינוי "תסחיף ל"תסחיף אויר". מחיקת הביטוי "הרעלת חנקן" משום שאין חיה כזו. הסעיף "שכרון מעמקים" מבוסס על מידע שגוי, כל הערך דורש עריכה מחדש תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 24:
*[[דקומפרסיה]]
*[[תסחיף]] אויר
*[[קריעת ריאה|חזה אויר ונפחת]]
*[[שכרון מעמקים]]
*[[הרעלת חמצן]]
*[[פגיעות בראוטראומה]]- פגיעות הנובעות כתוצאה מלחץ.
שורה 45:
====שכרון מעמקים====
חוקרים לא הצליחו עד ימינו לגלות את הסיבות לתופעה, והיא עדיין בגדר שאלה מדעית. בנוסף, תסמיני התופעה משתנים מצולל לצולל. התופעה שכשלעצמה אינה מזיקה, ומופיעה באופן הדרגתי ככל שמעמיקים. התחושה הכללית דומה לתחושת השיכרון בעת שתיית אלכוהול, מכאן גם שמה. אחת התופעות המעניינות בשכרון המעמקים היא, שברגע שהצולל יחזור לעומק קטן מ-30 מטר, השכרון נעלם בבת אחת.
שורה 57:
הרעלת חמצן מתחלקת לשני סוגים: הרעלה במערכת העצבים, והרעלה במערכת הנשימה.
הרעלה במערכת הנשימה תלויה גם בזמן החשיפה לגז.
====בארוטראומה של חלל הריאות: חזה אויר, נפחת ותסחיף אויר====
כאמור נפחו של גז קטן עם הגדלת הלחץ בהעמקה וגדל עם הפחתת הלחץ בעליה (כתוצאה מ[[חוק בויל]]).
צולל הנושם אוויר בעומק ולאחר מכן עולה-ריאותיו יכולות להתנפח עד כדי קריעתן כתוצאה מהגדלת נפח האוויר
|