דברים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 56:
ספר דברים היה נקודת מפנה ב[[ביקורת המקרא]] בשתי נקודות מרכזיות: ייחוסו למשה כאשר מותו של משה מתואר בו, הוביל את [[תומאס הובס]] לפקפק באמינות ייחוס התורה למשה בכלל{{הערה|1=הובס, '''לויתן''', פרק 33}}. המשיך אותו [[ברוך שפינוזה]] ב[[מאמר תאולוגי-מדיני]], שם הוא הציג ראיות לכאורה ל[[אנכרוניזם]] בספר דברים על פי פרשנות [[אבן עזרא]]{{הערה|אבן עזרא ל{{תנ"ך|בראשית|יב|ו}}}}.
 
שתי נקודות חלוציות אלה בביקורת המקרא בישרו על מהפך בתיארוך התורה, שחל ב-[[1805]] עם זיהויו של [[וילהלם מרטין לברכט דה וטה]] {{אנ|Wilhelm Martin Leberecht de Wette}} את ספר דברים עם הספר ש[[כהן גדול|הכהן הגדול]] [[חלקיהו בן שלום]] מצא בבית המקדש, {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית ה';|מלכים ב פרק כב, 8ח}}. (זיהוי זה של ספר דברים עם ספר התורה שנמצא במקדש בימי יאשיהו, מצוי גם אצל חז"ל). מכל מקום זיהוי זה הוביל את דה וטה לתארך את ספר דברים ל[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה השביעית]] לפני הספירה על סמך [[ריכוז הפולחן]]. לפי דבריו, חשש יאשיהו מן ההשלכות החמורות של אי קיום פולחן ריכוזי והחליט, בשנת 622 לפנה"ס, על רפורמה בפולחן{{הערה|שם=הערה 1|מלכים ב' פרק כ"ג}}, ומכאן שספר דברים נכתב באותה תקופה. ההנחה של דה וטה התבססה על סתירות רבות בין הפולחן שהיה קיים דאז לבין הדרישות שבספר דברים. להערכתו מחבר הספר היה בן דורו של יאשיהו או הכוהן הגדול חלקיהו אשר מצא את הספר בבית המקדש. במהלך המאה השביעית לפנה"ס, צמחה האסכולה הדויטרונומיסטית ו[[אסכולת משנה-תורתית]] אשר הושפעו מספר דברים ולאור כך הוסיפו נוסחי עריכה לאורך ספרי מלכים שאינם קיימים אצל [[האסכולה האפרתית]] של אנשי הצפון.
 
התארוך של מרטין לברכט סלל את הדרך ל[[השערת התעודות]] של [[יוליוס ולהאוזן]]. אף על פי שחלקים רבים מהשערת התעודות מצויים בוויכוח במחקר, תארוכו של ספר דברים זכה להסכמה רחבה בביקורת המקרא. הסיבה לכך היא שלמסורת התעודה D יש מאפיינים ייחודים המבדלים אותה מה[[מקור הכוהני]], ה[[מקור היהוויסטי]] ו[[המקור האלוהי]] כפי שמאופיינים בתורת התעודות של ולהאוזן.