הקרב על הבליטה – הבדלי גרסאות

ברקע הדברים יש לראות את המצב האסטרטגי הכולל שבו הייתה מצויה גרמניה בסוף שנת [[1944]]. הכוחות הסובייטיים כבר הגיעו בשלב זה עד קו נהר ה[[ויסלה|וויסלה]], כבשו את [[רומניה]] ו[[בולגריה]], ולא היו רחוקים משטח גרמניה גופא. היה ברור כי המתקפה הסובייטית הבאה עלולה להביא את הצבא האדום עד לשערי [[ברלין]]. [[היטלר]] הבין שצבאו אינו מסוגל להביס את הכוחות העצומים של הצבא הסובייטי ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]]. הוא העריך פחות את עוצמתם של צבאות בעלות הברית המערביות בחזית המערב, וחשב ששם הוא יהיה מסוגל להשיג ניצחון מכריע, שיאלץ את האמריקנים והבריטים לחתום על שלום נפרד עם [[גרמניה הנאצית]], או לפחות יוציא אותם זמנית מהמלחמה. לכן הוא החליט להטיל את העתודות האחרונות של גרמניה הנאצית למתקפת-נגד גדולה במערב, תוך החלשת כוחותיו בחזית המזרחית. היה זה הימור מסוכן מצד היטלר, אך במצב הקשה בו נמצאה גרמניה בשלב זה של המלחמה, לא היה לו הרבה מה להפסיד.

 

 

הרעיון לבצע מתקפת נגד באזור הארדנים הועלה לראשונה על ידי היטלר ב-[[16 בספטמבר]] [[1944]], בעת פגישת תדרוך ב"[[מאורת הזאב]]" – מפקדתו במזרח [[פרוסיה]] – בה נכחו ראש המטה של [[OKW]] [[וילהלם קייטל]], סגנו ראש אגף המבצעים של הוורמאכט [[אלפרד יודל]], ו[[דרגות הוורמאכט|אוברסט גנרל]] [[היינץ גודריאן]], ראש המטה הכללי של צבא היבשה הגרמני ([[OKH]]). באותה ישיבה הוא הודיע להם שהחליט לצאת למתקפת-נגד גדולה בחזית המערבית בנובמבר, חודש שיש בו מעט שעות אור והרבה [[ערפל]] ועננות שמגבילים את היכולת להפעיל כוחות אוויר. הרעיון המבצעי של היטלר היה ליצור פירצה רחבה בחזית בעלות הברית בשטחי בלגיה ו[[לוקסמבורג]], להשתלט על נמל אנטוורפן, ששימש בסיס הספקה חיוני של כוחות בעלות הברית, ולנתק את [[קבוצת הארמיות ה-21]] ([[הארמייה השנייה (בריטניה)|הארמייה הבריטית השנייה]] ו[[הארמייה הראשונה (קנדה)|הארמייה הקנדית הראשונה]]) ואת [[הארמייה התשיעית של ארצות הברית|הארמייה האמריקנית התשיעית]], משאר כוחות בעלות הברית במערב אירופה. היטלר לא השלה עצמו כי ביכולתו של הצבא הגרמני לסלק את צבאות בעלות הברית המערביות מיבשת אירופה. אך הוא האמין שניתן יהיה לגרום להן נזק מספיק גדול, שירחיב את הבקיעים הקיימים בברית האנגלו-אמריקאית, ואולי אף יאלץ אותם לחתום על שלום נפרד עם גרמניה הנאצית. הצלחת מתקפת הארדנים תאפשר לגרמניה להעביר כוחות חזקים מהחזית המערבית לחזית המזרחית, לקראת מתקפת החורף הצפויה של הצבא הסובייטי, ותיתן לנאצים את הזמן הדרוש להשלמת פיתוח כלי נשק החדשים, כולל ארסנל [[V-1|טילי ה-V]], אשר יטו את הכף במלחמה לטובת גרמניה{{הערה|הייסטינגס, עמ' 277-276}}.