ואהבת לרעך כמוך – הבדלי גרסאות

 

==מקור המצווה==

 

על פי [[פשט|פשוטו]] של הפסוק, אסור לאדם לבקש נקמה בזולת או ליטור לו טינה או לבקש את רעתו, וממשיך הכתוב לומר "ואהבת לרעך כמוך" - אהוב את הרֵע כשם שאתה אוהב את עצמך. המשך הפסוק - "אני ה'", מצביע על נחיצותה של [[יראת ה']] כדי לקיים מצווה זו, המסורה לא אחת לליבו של האדם. הפרשן [[חיים אבן עטר|אור החיים]] מסביר את הקשר בין המצווה לביטוי '''אני ה'''' כקשר הדדי בין מצבו של "ישראל" לה', כי - "באמצעות יחוד הלבבות מתייחד שמו יתברך, להיות שכל ישראל הם ענפי שם הוי"ה ברוך הוא, דכתיב 'כי חלק ה' עמו'".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לב|ט}}.}} פרשני מקרא, כמו [[אבן עזרא]] ו[[ספורנו]], עמדו על ה[[למ"ד]] היתרה הקיימת בפסוק ('''ל'''רעך במקום '''את''' רעך), ופירשו שהציווי הוא לפעול מתוך אהבה כלפי רעך, כמו שהאדם רוצה שרעו יפעל באהבה כלפיו. הציווי על יראת ה' במצווה מובהקת שבין אדם לחברו, כמו אהבת הזולת, מדגיש מכל מקום את המניע הדתי העומד מאחורי ציוויי התורה, וגם אלה החברתיים.