די-די-טי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
==פעולה ותכונות==
ה-די-די-טי אינו נמצא בטבע בצורה טבעית, הוא חומר אורגני קריסטלי, נטול צבע, בעל מסיסות נמוכה במים ובעל מסיסות רגילה בממיסים ייעודיים. הדי די טי רעיל מאוד למגוון רחב של חרקים. עם זאת, ישנם סוגים של חרקים שהוא אינו יעיל נגדם, כמו אחד ממיני היתושים המעבירים את [[קדחת מערב הנילוס]]{{הערה|{{הבוקר||קדחת הנילוס המערבי|1953/09/17|00314}}}}.
הדי-די-טי הוא רעל מתון, עם [[מינון סמי-לתלי]] לחולדות של 113 מ"ג לק"ג של משקל גוף.{{הערה|http://www.who.int/ipcs/publications/pesticides_hazard_rev_3.pdf}}
==ראשית השימוש בדי-די-טי==
שורה 13 ⟵ 12:
[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] ראשונה של החומר נעשתה בשנת [[1874]] על ידי [[אוטמר זיידלר]] (Othmar Zeidler),{{הערה|1=Verbindungen von Chloral mit Brom- und Chlorbenzol, Othmar Zeidler, Berichte der deutschen chemischen Gesellschaft, 1874, volume 7, issue 2, pages 1180 - 1181, doi 10.1002/cber.18740070278}} אך על תכונותיו כמדביר חרקים עמד הכימאי השווייצרי [[פאול הרמן מילר]] רק בשנת [[1939]], על תגליתו נאמר שתציל את העולם מ[[רעב המוני|רעב]], תמנע מזיקים, תקטול [[חרקים]] ותפתור בעיה של [[מחלה|מחלות]] זיהומיות קשות. על תגלית זו קיבל מילר את [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1948]].
די-די-טי היה בשימוש נרחב של לוחמי [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], כאמצעי למלחמה ב[[טיפוס הבהרות|טיפוס]] וב[[מלריה]]. ערים שלמות ב[[איטליה]] רוססו בדי-די-טי, כדרך למלחמה במחלת טיפוס שמופצת על ידי [[כינים]]. משנת [[1945]] נעשה שימוש בדי-די-טי ב[[חקלאות]]
עם השנים נעשה שימוש במינון גדל והולך, משום שהחרקים החלו לגלות עמידות לחומר.
[[קובץ:BosaDDTlog.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רישום הדברה ב-DDT על קיר ב-BOSA ([[סרדיניה]])]]
[[קובץ:In de haven van Haifa wordt de bagage van de emigranten (oliem) van boord van he, Bestanddeelnr 255-1136.jpg|250px|ממוזער|שמאל|עובדי נמל חיפה מרססים בDDT את חבילותיהם של העולים החדשים, 1948]]
שורה 19 ⟵ 20:
הפופולריות של החומר, אשר הפכה אותו לכה מבוקש בחקלאות המתועשת, כמו גם במשקי הבית, הייתה שילוב של מספר גורמים. הוא חזק מאוד, זמין, זול, יש לו טווח פעולה רחב וממושך ובעיקר נחשב כבטוח לשימוש. עובדות אלה שנתמכו על ידי היצרנים בגיבוי משרדי בריאות ברחבי העולם, הפכו אותו לחומר ההדברה הנפוץ ביותר.
===השגות על בטיחות החומר===
עם הזמן החלו מדענים לגלות חששות בקשר לנזקים אפשריים מהחומר הנפוץ כל כך, ה[[ביולוג]]ים קלרנס קוטם (Clarence Cottam) ואלמר היגינס (Elmer Higgins) פרסמו בשנת [[1946]], שנתיים לפני הענקת פרס נובל למילר, מאמרים המדגישים את ההשפעות המסוכנות שיש לו על חייהם ועל בריאותם של [[יונק]]ים, [[דג]]ים, בעלי כנף ובני אדם.
שורה 42 ⟵ 43:
==די-די-טי בישראל==
[[קובץ:Weerzien op de kade van de haven van Haifa van emigranten (oliem) uit Bulgarije , Bestanddeelnr 255-1151.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תאי חיטוי בDDT לגברים ולנשים, נמל חיפה, 1948]]
בשנת 1945 הזמינה מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט טון וחצי של די די טי לצורך המאבק ב[[מלריה]]{{הערה|{{הבוקר||ד"ר מקווין: המצב באשפוז ירוד|1945/08/24|00200}}}} ובטיפוס{{הערה|שם=לחייל45}}. באמצע שנת 1946, במענה לתלונות על מכירת די די טי מזוייף ומדולל{{הערה|{{הבוקר||די די טי איך?|1946/05/15|00417}}}}, מחלקת הבריאות הבטיחה לפקח על איכות החומר הנמכר{{הערה|{{הבוקר||יהיה פיקוח על די די טי|1946/05/10|00708}}}}. בעיתונות דווח על מקרים של אנשים שנפגעו משתיית די די טי{{הערה|{{הבוקר||ילד יהודי בגיל 8 שתה די די טי|1946/10/22|00400}}{{ש}}{{על המשמר||שתתה די די טי במקום מים|1947/07/14|00302}}}}.
הבריטים נהגו לרסס את [[העפלה|המעפילים]] שהגיעו לחופי הארץ בדי-די-טי, טרם שליחתם ל[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנות המעפילים בקפריסין]]{{הערה|{{הצופה||817 מעפילי טירת צבי גורשו לקפריסין|1948/04/14|00104}}}} או בעת כניסתם ל[[מחנה המעצר בעתלית|מחנה המעפילים בעתלית]].
לאחר הקמת המדינה, היה הדי די טי בשימוש נרחב בצה"ל{{הערה|{{הבוקר||עלון בחפירות בשני גליונות|1948/06/11|00203}}{{ש}}{{דבר|טובה פירון|מסע ליל|1948/06/11|02201}}}}. די די טי נתקבל במשלוחי חירום רפואיים שנשלחו על ידי יהודי ארצות הברית לישראל{{הערה|{{הצופה||חמרי רפואות לישראל|1948/08/16|00118}}}}. בעת קליטת [[העלייה ההמונית]] בראשית ימי המדינה, נהגו לרסס את כל ה[[עולה חדש|עולים החדשים]] בדי-די-טי, במטרה להשמיד טפילים. פעולה זו נתפסה כמשפילה בעיני חלק מהעולים. הדי די טי היה גם אמצעי עיקרי לריסוס מקורות מים נגד יתושים{{הערה|{{הבוקר||אין חשש להתפשטות המלריה|1950/09/20|00607}}}}.
בשנת 1954 הוחל בייצור די די טי בישראל על ידי [[מכתשים מפעלים כימיים]]{{הערה|{{דבר||ביכורי ייצור להדברת מזיקים|1954/04/16|01207}}}}.
עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] בבתים רבים בישראל היה מזלף או מרסס די-די-טי, שהיו משתמשים בו כדי לרסס את הבית וקירותיו כנגד יתושים וחרקים אחרים.
| |||