הקונפדרציה הגרמנית – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Hw-stein.jpg|ממוזער|200px|שמאל|[[היינריך פרידריך קרל, ברון פון אונד צום שטיין|הרוזן שטיין]]]]

[[קובץ:Karl-august-von-hardenburg.jpg|ממוזער|200px|שמאל|[[קרל אוגוסט פון הרדנברג]]]]

 

עם זאת, תבוסתו של [[נפוליאון]] אפשרה למדינות ריאקציוניות ומסורתיות כגון [[פרוסיה|ממלכת פרוסיה]] ו[[אוסטרו-הונגריה|האימפריה האוסטרית]] להוסיף ולהתקיים, במה שהניח את היסודות ל[[קונגרס וינה]] ב-[[1815]], ברית שתכליתה להתנגד לשאיפות המהפכניות לשינוי. ה[[מעצמה|מעצמות]] שהשתתפו בקונגרס ביקשו להשיב את הסדר הטרום-מלחמתי לאירופה ולהתנגד הן ל[[ליברליזם]] והן ל[[לאומיות]], תוך סירוס האיום ה[[צרפת]]י. האימפריה האוסטרית, שמעמדה ביבשת היה לכאורה חזק ויציב יותר תחת הנהגתו של [[קלמנס פון מטרניך]] השמרן, עתידה הייתה לחסום גם את [[מדינת לאום|מדינות הלאום]] הגרמנית וה[[איחוד איטליה|איטלקית]] שנוצרו לקראת סוף [[המאה ה-19]]. ואולם מאזן הכוחות הריאקציוני של קונגרס וינה, שנועד לפגוע בלאומיות הגרמנית והאיטלקית, נחל כישלון.