פלורנטין – הבדלי גרסאות

בראשיתה אוכלסה פלורנטין בעולים [[יהודים]] מ[[יוון]], [[פולין]], [[צפון אפריקה]], [[בולגריה]], [[טורקיה]] ו[[בוכרה]]. לקראת סוף [[שנות ה-60 של המאה העשרים]] החלה נטישת השכונה על ידי תושביה המקוריים, שאת מקומם תפסו עסקי [[מסחר]] ו[[תעשייה]] זעירה. בשנת [[1991]] הכריזה [[עיריית תל אביב]] על פרויקט התחדשות אזורי שנמשך עד לסוף העשור ומאז מובילות אותו יוזמות פרטיות הכוללות שיפוץ מבנים ותיקים, בניית בתי דירות, פתיחתם של בתי קפה, מקומות בילוי, גלריות, סדנאות אמנים צעירים וחנויות מעצבים, תוך חיסול התעשיות הוותיקות, כמו ביגוד וריהוט. עלויות המגורים והשכירות, הנמוכות יחסית לשכונות תל אביביות מבוססות יותר, מושכות לפלורנטין צעירים רבים ו"בליינים" החיים בצד האוכלוסייה הוותיקה ההולכת ומצטמצמת. עם זאת, סמיכותה של השכונה לאזור התחנה המרכזית הישנה וריכוזי העובדים הזרים בסביבתה לא מסייעים לתדמיתה המתחדשת.

 

 

ב[[אוקטובר]] [[2006]], לאחר שעלתה רמת הפשיעה בשכונת פלורנטין, החליטה העירייה לתגבר את המשטרה בשוטרי [[משמר הגבול]]. תושבי השכונה, ביחד עם פעילים מארגונים חברתיים, יצאו להפגנות כנגד תוכנית זו. ההחלטה לא בוטלה, אך מאז פעילות המחאה שוטרי מג"ב לא פועלים בשכונה.{{הערה|1={{ynet|מירי חסון|שכונת פלורנטין: לא רוצים את שוטרי מג"ב ברחוב|3312836|9 באוקטובר 2006}}.}}{{הערה|1={{וואלה!|דנה רוטשילד|סמטאות הזעם|988270|10 באוקטובר 2006}}.}}