הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

באביב [[1943]] היה מצבה הצבאי של [[איטליה]] בכי רע. לאחר התבוסות ב[[צפון אפריקה]] וב[[קרב סטלינגרד]] בהן איבדה איטליה מאות אלפי חיילים בשדות קרב רחוקים, במלחמה שנראתה כתואמת את המדיניות הגרמנית, ורחוקה מהאינטרס האיטלקי, הייתה איטליה עצמה בבירור מטרתם הבאה של [[בעלות הברית]] במלחמתם כנגד [[מדינות הציר]] שאיטליה הייתה חלק מהן. בין [[צ'רצ'יל]] ובין [[דווייט אייזנהאואר]] והפיקוד הצבאי האמריקני התגלעו חילוקי דעות. אייזנהאואר סבר כי יש להתרכז בהכנות ל[[הפלישה לנורמנדיה|פלישה לנורמנדיה]] בעוד שצ'רצ'יל סבר כי יש להתקיף את האויב באגפיו ולהחלישו, תוך שימוש בכוח ימי ואווירי, וזאת בטרם תבוא ההסתערות על המקום בו האויב חזק ביותר ומבוצר, חופה המערבי של [[צרפת]]. ב[[ועידת קזבלנקה]] בינואר [[1943]] הסתיימו חילוקי דעות אלו בהחלטה על כיבוש [[סיציליה]]. צ'רצ'יל ראה בסיציליה צעד ראשון לפלישה לאיטליה היבשתית גופא, דרך [[מצרי מסינה]], בעוד שאייזנהאואר לא רצה להתחייב למבצעים רחבים יותר, אך הסכים להשתמש בכוחות בעלות הברית שסיימו את המערכה בצפון אפריקה, לשם כיבוש סיציליה. בליל [[9 ביולי]] החל [[מבצע האסקי]] כיבושה של סיציליה, בכוח של למעלה משתי ארמיות של בעלות הברית, שהונחתו בדרומו של האי.

הפלישה לסיציליה, והפצצה אווירית כבדה על [[רומא]] ב-[[19 ביולי]] [[1943]] היוו את נקודת המשבר, שממנה היה ברור כי זמנו של מוסוליני חלף. ב-[[24 ביולי]] [[1943]] כונסה המועצה הפאשיסטית העליונה, ולאחר ישיבה מרתונית שנמשכה כ-9 שעות, הצביעה על הדחתו של מוסוליני, בליל [[25 ביולי]]. למחרת היום ביקש מוסוליני להתקבל לראיון אצל המלך. עם הגיעו לארמון המלוכה, נאמר לו כי הוחלף במרשל [[פייטרו באדוליו]] וכי הוא נתון במעצר.

ב-[[31 באוגוסט]] הגיע קסטלאנו לסיציליה, ונלקח לעיירה קאסיבילה שלייד [[סיראקוזה]]. עד מהרה הובהר כי הצדדים מחזיקים בעמדות קוטביות. קסטלאנו דרש כי תינתנה לו ערובות להגנת בעלות הברית על שטחה של איטליה מפני ה[[וורמאכט]] לאחר הכניעה, אך לא יכל לקבל אלא הבטחות כלליות, שכללו הצנחתה של אוגדה מעל [[רומא]]. בעלות הברית התעקשו כי פעולה זו תתקיים לאחר החתימה, ולא לפניה. לאור השוני בעמדות שב קסטלאנו ל[[רומא]]לרומא.

ההכרזה הרשמית על הכניעה נדחתה, בעוד המצב הצבאי סביב לרומא מחריף. ב-[[8 בספטמבר]] נראה היה כי אין כל אפשרות צבאית להנחתת דיוויזיה מוצנחת באזור רומא כפי שהובטח. "נשף המסכות" עומד היה להסתיים. משנראה כי אין כל סיכוי לנחיתת בעלות הברית ברומא מחד, ומאידך, לוח הזמנים למבצעי הפלישה של בעלות הברית בדרום איטליה, "מבצע אוואלאנש" לנחיתה באזור [[סאלרנו]] ו"מבצע סלפסטיק" לנחיתה באזור [[טאראנטו]] התקרב והלך, ושיתוף הפעולה של הכוחות האיטלקים באזור הפלישה נראה חיוני, הוחלט לצאת פומבי עם עובדת הכניעה. באותו היום הודיעו בשידורי הרדיו של ארצותיהם, בנפרד, באדוליו ואייזנהאואר על חתימת הסכם שביתת הנשק.

הסכם שביתת הנשק נתן אך גושפנקא למצב קיים, בו לא היה ביד איטליה להתנגד לגרמנים, או לבעלות הברית. הבלבול שנוצר בעקבות שביתת הנשק, והתמוטטות הצבא האיטלקי שבאה בעקבותיו, סייעו לגרמנים, כמו גם לבעלות הברית.