טיפול בהלם – הבדלי גרסאות

'''טיפול בהלם''' הוא הליך [[רפואה|רפואי]] שבו נגרם למטופל הלם מסוג כלשהו, באופן מכוון ומבוקר, הלם כלשהו, למטרת טיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מטרתו של טיפול בהלם היא ליצורלעורר את מצב זהההלם באופן מלאכותי ובתנאים מבוקרים, בהנחה שמצבי הלם עשויים לשפר את מצבו הנפשי של המטופל לאחר התאוששותו.

סוגים שונים של טיפול בהלם היו נהוגים עד למחצית השניה של המאה העשרים. אולם, ספיקות שהתעוררו באשר ליעילותם של הטיפולים אלה לטווח ארוך, קשיים [[אתיקה רפואית|אתיים]] שעוררו טיפולים אלה, פיתוח תרופות פסיכיאטריות יעילות יותר וטיפולים פסיכותרפיים תומכים, הביאו לירידה רבה בשימוש בטכניקות טיפוליות בהלם. [[טיפול בנזעי חשמל]] (הלם חשמלי או "שוק חשמלי") הוא הטיפול היחיד בהלם אשר עדיין מבוצע עדיין בהיקף משמעותי אף במאה העשרים ואחת, למרות שאףשגם טיפול נתון במחלוקת והשימוש בו מוגבל למקרים קשים של [[דכאון]] ותסמונתו[[הפרעה ביפולריתדו-קוטבית]], אשר לא הגיבו לדרכי טיפול אחרות.

רופאים הבחינו לאורך אלפי שנות טיפול, כי מצבו הנפשי של האדם משתנה לעיתים באופן קיצוני לאחר התאוששות מהלם פיזיופתולוגי או מפירכוסים שמקורם במוחב[[מוח]], בין אם מקור ההלם הוא פגיעת ראש, או מחלה המלווה בחום גבוה מאד כמו מלאריה[[מלריה]] למשל, או אובדן הכרה שנגרם מחשיפה לחומר כימי. בימי [[האימפריה הרומית]], לדוגמה, נעשה שימוש בדגים היוצרים זרם חשמלי כדי לתת שוקמכת חשמליחשמל למטופלים. כך, [[סקריביניוס לארגוס]] רופא החצר של הקיסר [[קלאודיוס]] השתמש בדג חשמל, בשנת 47 לספירה, כדי לטפל בכאבי ראש בלתי פוסקים. נאמר כי הקיסר קלאודיוס עצמו היה אחד ממטופליו.

עם התפתחות מדע הרפואה ועליית הסברים ביולוגיים למחלותל[[מחלת נפש|מחלות הנפש]], בסוף המאה ה-19, גבר גם החיפוש אחר טיפולים ביולוגים. בתקופה הקצרה שבין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, פותחו מספר שיטות על ידי מדענים אשר החלו לבצע ניסויים בטיפולי הלם. עקב מחסור בשיטות יעילות לטיפול במחלות נפש וכן כיוון שטיפולים בהלם גרמו לשינויים קיצוניים במטופלים מיד עם תום הטיפול, התפשטה השיטה של טיפול בהלם והפכה לאחת מן השיטות המקובלות יותר לטיפול במחלות נפש במחצית המאה העשרים. מאות אלפי מטופלים טופלו בהלם, כולל דמויות ציבוריות ידועות כמו הסופר [[ארנסט המינגווי]] (אשר התאבד ביריה לאחר שעבר טיפול בהלם חשמלי במרפאת מאיו), הסופרת ג'נט פריים, המשוררת [[סילביה פלאטפלאת']] (אף היא התאבדה), המשורר רוברט לוול, כוכב הרוק [[לו ריד]], השחקניות פרנסיס פרמר, [[ויויאן לי]], קלרה בו וג'ין טירני, הפסנתרן [[ולדימיר הורוביץ]] והפוליטיקאי [[תומס איגלטון]].