ג'מאסין אל-ע'רבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גירסה יציבה. דון בדף השיחה
אין תקציר עריכה
שורה 36:
את העדות הראשונה לכפר ניתן למצוא בסקר מ-[[1931]] אז מנה הכפר 566 איש. ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר האוכלוסין]] שנערך בשנת 1945, הערכה הייתה שמספר התושבים היה 1,080 נפש לפי גידול משמעותי באוכלוסיית האזור. כלל שטח הכפר 1,365 דונם, מתוכם 714 בבעלות יהודית, 529 בבעלות ערבית ו-122 בבעלות ממשלתית{{הערה|1=[http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jaffa/Page-052.jpg נתוני מפקד האוכלוסין המנדטורי]}}. עד תקופת שלטון המנדט הבריטי עסקו תושבי הכפר בעיקר בגידול ג'מוסים, ומשנות ה-20 התבססה כלכלת הכפר על משק חלב. חלק נוסף מהתושבים עסק ב[[חקלאות]] וחלק עבדו כפועלים בפרדסי [[שרונה (מושבה)|שרונה]]. הילדים למדו בבית הספר ב[[שייח' מוניס]].
 
במהלך [[המרד הערבי]], באוגוסט [[1936]], התבצעה תקיפה שלתקפה [[ההגנה]] בכפר, בחריגה כמעט בודדה מ[[מדיניות ההבלגה]] אותה נקטה לאורך המאורעות{{הערה|[[בני מוריס]], "קורבנות", הוצאת עם עובד, 2003}}.
 
בסוף [[1947]], לאחר פינוי הכפר הסמוך [[סומייל]] מתושביו, היווה ג'מאסין אל-ע'רבי [[מובלעת]] ערבית יחידה בין תל אביב ל[[רמת גן]]; את הכפר הוקףסבבו ביישוביםיישובים יהודיים וכל הדרכים אליו היו תחת פיקוח כוחות[[כוח עברייםהמגן העברי]]. כפי הנראה ננטש הכפר על ידי רבים מתושביו (ומפליטי סומייל שהשתכנו בו) בשל ה[[כיתור]]. בינואר [[1948]] הערבים המעטים שנותרו בכפר יזמו את נטישתו ופנו ל[[ההגנה|הגנה]], בבקשה שתקבל את השמירה עליו ותמנע בזיזתו בידי ערבים אחרים. היהודים ביקשו מהערבים שיחתמו על מסמך בו יכתב שהכפר נמסר לשמירתם מרצונם הטוב של הערבים, כדי למנוע אפשרות שיואשמו בגירוש הערבים, אך הערבים סירבו בטענה שחתימה כזאת תסכן את חייהם. אחרוני הערבים עזבו את המקום ללא הסכם, אך במגעים שנוהלו לאחר מכן, סוכם שהמקום ישמר גם ללא הסכם חתום. במהלך חודש פברואר 1948 כבר ישבו בכפר 170 עד 180 משפחות יהודיות.
 
ב-1948 שיכנה [[עיריית תל אביב-יפו]] בבתי הכפר פליטים יהודיים מאזורי הקרבות הסמוכים. עם הזמן הפך הכפר לשכונה מן המניין בעיר, שנקראה "[[גבעת עמל א']]" מצדה המערבי של [[דרך נמיר]] ובצדו המזרחי נקראה "[[גבעת עמל ב']]". הקרקע הועברה לרשות "[[מינהל מקרקעי ישראל]]" ועיריית תל אביב לפי [[חוק נכסי נפקדים]]. לאחר תום הקרבות ביקשה העירייה לפנות את התושבים מהשכונה ובשנת 1954 פנתה לבית המשפט בדרישה לפנות אותם כפולשים. בשנת 1961 ניתן פסק דין שאסר על העירייה לפנות את התושבים ללא מתן דיור חלופי ראוי{{הערה|{{מעריב|יגאל לב|תושבי ג'מסין לא יפונו|1961/08/14|00205}}}}.