ג'מאסין אל-ע'רבי – הבדלי גרסאות

במהלך [[המרד הערבי]], באוגוסט [[1936]], התבצעה תקיפה שלתקפה [[ההגנה]] בכפר, בחריגה כמעט בודדה מ[[מדיניות ההבלגה]] אותה נקטה לאורך המאורעות{{הערה|[[בני מוריס]], "קורבנות", הוצאת עם עובד, 2003}}.

בסוף [[1947]], לאחר פינוי הכפר הסמוך [[סומייל]] מתושביו, היווה ג'מאסין אל-ע'רבי [[מובלעת]] ערבית יחידה בין תל אביב ל[[רמת גן]]; את הכפר הוקףסבבו ביישוביםיישובים יהודיים וכל הדרכים אליו היו תחת פיקוח כוחות[[כוח עברייםהמגן העברי]]. כפי הנראה ננטש הכפר על ידי רבים מתושביו (ומפליטי סומייל שהשתכנו בו) בשל ה[[כיתור]]. בינואר [[1948]] הערבים המעטים שנותרו בכפר יזמו את נטישתו ופנו ל[[ההגנה|הגנה]], בבקשה שתקבל את השמירה עליו ותמנע בזיזתו בידי ערבים אחרים. היהודים ביקשו מהערבים שיחתמו על מסמך בו יכתב שהכפר נמסר לשמירתם מרצונם הטוב של הערבים, כדי למנוע אפשרות שיואשמו בגירוש הערבים, אך הערבים סירבו בטענה שחתימה כזאת תסכן את חייהם. אחרוני הערבים עזבו את המקום ללא הסכם, אך במגעים שנוהלו לאחר מכן, סוכם שהמקום ישמר גם ללא הסכם חתום. במהלך חודש פברואר 1948 כבר ישבו בכפר 170 עד 180 משפחות יהודיות.