עבודה עברית – הבדלי גרסאות

בשנת [[1995]] תוקן [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], ונקבע בו איסור להפלות עובדים ודורשי עבודה מחמת ה[[לאום]] אליו הם משתייכים. ממועד זה, גיוס עובדים לפי האידאולוגיה של "עבודה עברית" הוא מעשה בלתי חוקי{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/B339B121-9791-4432-86DE-D19368308EA5.htm אפליה על רקע לאום] באתר [[נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה]].}}. עם זאת, העיסוק ברעיון העבודה העברית לא נעלם ואפשר לראות בעלי עסק שמצהירים בפרסומיהם שהם מעסיקים יהודים בלבד. כמו כן, קמו ארגונים הפועלים לעידוד עבודה עברית בדרכים חוקיות, למשל: ארגון [[להב"ה - למניעת התבוללות בארץ הקודש|להב"ה]], מוקד עבודה עברית ולוח עבודה עברית{{הערה|1=[http://www.avoda-ivrit.org/לוח עבודה עברית]}}. רבנים שונים התבטאו בזכות העסקת יהודים ונגד העסקת ערבים, בפרט לאחר [[הפיגוע בישיבת מרכז הרב]], שבוצע בידי ערבי שהכיר את הישיבה בעקבות עבודתו עבורה, וחלקם נחקרו במשטרה בעקבות דבריהם{{הערה|1={{ynet|יאיר אלטמן|רבנים זומנו לחקירה: "קראו לא להעסיק ערבים"|3997555|12.12.10}}{{ש}}

{{הארץ|יאיר אטינגר|הרב החרדי קנייבסקי הורה להפסיק להעסיק ערבים בישיבות|1.1312234|17.03.2008}}{{ש}}

"[http://www.sos-israel.com/index.asp?catID=58208&siteLang=3 הרב דוד מאיר דרוקמן נחקר בידי המשטרה]", באתר sos-israel}}.