כניסה להר הבית (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הגדרת הר הבית בהלכה: הוספה קטנה |
|||
שורה 85:
==הקדושה באין מקדש==
בגמרא בכמה מקומות מופיעה מחלוקת האם קדושת מקום המקדש תקפה גם כאשר המקדש חרב, המרכזית שבהן נמצאת בשבועות דף טז'. שם ישנה מחלוקת בין רב הונא לרב נחמן שרב הונא סבר קידשה לעתיד לבוא ורב נחמן סבר שלא. הגמרא גם תולה את מחלוקתם במחלוקת תנאים.
ה[[ראשונים]] נחלקו בשאלה אם קדושת המקדש חלה במקום המקדש והר הבית גם לאחר החורבן. דעת [[הרמב"ם]] היא כי הקדושה עומדת בעינה אף בחורבן, ועל כן הנכנס למקומות האסורים עובר ב[[כרת]], ואלו דבריו: {{ציטוטון|וּבְמַה נִּתְקַדְּשָׁה? בִּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ [[שלמה המלך|שְׁלֹמֹה]], שֶׁהוּא קִדֵּשׁ הָעֲזָרָה וִירוּשָׁלַיִם לִשְׁעָתָן וְקִדְּשָׁן לֶעָתִיד לָבוֹא.{{הערה|1={{רמב"ם|בית הבחירה|ו|יד}}}}}} כשיטה זו סוברים גם ה[[תוספות]],{{הערה|{{בבלי|שבועות|יד|ב|ללא=שם}}, ד"ה "ונעלם"}} [[ספר יראים]]{{הערה|סימן רעז}} וה[[ריטב"א]].{{הערה|{{בבלי|מגילה|י}}}}▼
▲ה[[ראשונים]] נחלקו
בדבריו מחלק הרמב"ם בין קדושת ארץ ישראל מימות [[יהושע בן נון]], שלדעתו בטלה עם [[גלות בבל]] וחודשה עם [[שיבת ציון]]: {{ציטוטון|כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם וְנִתְקַדֵּשׁ קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ בָּטְלָה קְדֻשָּׁתָן. שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה לְפִי שֶׁהָיְתָה מִפְּנֵי הַכִּבּוּשׁ בִּלְבַד קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְהֶחֱזִיקוּ בְּמִקְצָת הָאָרֶץ קִדְּשׁוּהָ קְדֻשָּׁה שְׁנִיָּה הָעוֹמֶדֶת לְעוֹלָם לִשְׁעָתָהּ וְלֶעָתִיד לָבוֹא,{{הערה|{{רמב"ם|תרומות|א|ה}}}}}} לבין קדושת מקדש שלמה, שקדושתו עומדת לעולם, אף בחורבן. את ההבדל מסביר הרמב"ם:
| |||