תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה
מ שוחזר מעריכות של 212.179.174.234 (שיחה) לעריכה האחרונה של אשמדאי
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה}}
 
'''זהות''' הוא מונח ב[[מגניביולוגיהסוציולוגיה]] וב[[פסיכולוגיה]] המתאר את תפיסת ה[[כוחאדם]] את עצמו. הזהות מורכבת מאוסף של [[תפיסה|תפיסות]] ו[[אמונה|אמונות]] בנוגע ל"גוני אינגלישעצמי", המאורגנות כ[[סכמה קוגניחייביםליראותסרטזהישקוגניטיבית]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}.
 
==התפתחות הזהות האישית==
שורה 9:
 
==ההיבט הפסיכולוגי==
בגיל ה[[היתבגרותהתבגרות]] המוקדם מושג העצמי הוא לנסות להתמודד אם החושים ה"מופרעים" של הנער בצד התחתוןראשוני ובלתי יציב, והמודעות לקיומו של "קהל צופה" גבוהה מאוד (עד כדי יצירה של [[קהל מדומה]]). בגילאים אלו בולטות תחושות של '''שבריריות העצמי''', תחושת המתבגרים שהזהות החדשה שקנו לעצמם פגיעה. היא מלווה ב'''[[מעשייה אישית]]''', [[דימוי עצמי]] ייחודי ומנופח. לפעמים יש צורך בקונפורמיות נוקשה (באופן פרדוקסלי, לעיתים "מרדנית") בסגנון לבוש והתנהגות, כדי לבסס את הדימוי העצמי הפגיע.
 
ביציאה מתקופת הילדות, הולכת הזהות ונעשית מובחנת יותר. החשש מהקהל המדומה פוחת. נער יודע לדבר על עצמו תוך שימוש במילות הסתייגות. לדוגמה: "אני ספורטאי טוב, '''אבל''' חלש בכדורגל", "אני אוהב ל***לפטפט, ' היי זה לא מתאים כאן''אלא''' אם אני בדיכאון". מאפיין אחר הוא הטעמת מושגי עצמי חברתיים, לדוגמה: "אני ידידותי", "אני מתבודד", "אני בעל כישורי מנהיגות", תוך שימת דגש על המבדיל בין דמות הנער לדמות בני גילו ולא על הדומה.
 
היכולת ליצור [[תדמית]] עצמית אחת מגובשת משלל התכונות והמאפיינים נובעת מהשיפור הניכר במסוגלויות הקוגניטיבית וביכולת ההפשטה המלווה את ההתבגרות. מנגד, זו גם הסיבה לכך שהסיווג העצמי צפוי להיעשות בזהירות ומתוך תחושה של ספקנות וחוסר ביטחון ולהיות מלווה בשאלות ובהשערות:"מי אני? מה אני?".