קרב קורסק – הבדלי גרסאות

 

הגורמים העיקריים לכישלון המתקפה של הארמייה התשיעית היו ההכנה הקפדנית של קרב המגננה הסובייטי בצפון בליטת קורסק, והדרך בה ניהל [[קונסטנטין רוקוסובסקי]] מפקד [[החזית המרכזית]] את המערכה. רוקוסובסקי הצליח לצפות במדויק היכן תונחת המתקפה הגרמנית, ודאג לבצר היטב את האזור, שנועד לספוג את עיקר המהלומה הגרמנית, תוך שהוא מפנה לשם כוח אדם וציוד מאזורים אחרים. '''הארמייה ה-13''', שהגנה על הגזרה שספגה את עיקר המתקפה הגרמנית, החזיקה בחזית ברוחב 32 ק"מ בלבד, ותוגברה עד שכללה 12 דיווזיות רגלים (מתוכן 3 דיוויזיות עילית מוטסות), בסיוע יחידות טנקים, תותחים מתנייעים, ארטילריה ותותחי נ"ט. במהלך הקרב הניע רוקוסובסקי במיומנות את עתודותיו, והצליח לסכל את כל הניסיונות הגרמניים לפרוץ את חזיתו. הפיקוד הסובייטי העריך, בטעות, שהמתקפה הגרמנית העיקרית תונחת בצפון בליטת קורסק, ולכן העניק לחזית המרכזית עדיפות בהקצאת עתודות ומשאבים (כגון הקצאת תחמושת ארטילרית). אולם בפועל, לארמייה התשיעית היו הרבה פחות כלי רכב משוריינים מאשר לכוחות הגרמנים שתקפו את הגזרה שהוחזקה על ידי [[חזית וורונז']] בדרום בליטת קורסק, ורבים מהם היו מדגמים מיושנים יחסית. דיוויזיות הפאנצר שעמדו לרשותה ספגו אבדות כבדות במסגרת הדיפת [[מבצע מארס|שורת המתקפות הסובייטיות]] על [[מבלט רז'ב]], ועדיין לא חזרו לכוחן המקורי. בנוסף לכך, רוקוסובסקי ריכז את עיקר כוחותיו באזור ההגנה הטקטי, בעומק עד 20 קילומטרים מקו החזית, על חשבון החלשת כוחותיו באזורי ההגנה העמוקים יותר. גם כאשר נסוגו כוחותיו תחת לחץ המתקפה הגרמנית, הנסיגה בוצעה בצורה איטית ומאורגנת, שלא איפשרה לכוחות הגרמניים להבקיע את החזית הסובייטית.

 

אין בידינו נתונים מדויקים לגבי האבדות, שספגו הצדדים היריבים במהלך המתקפה הגרמנית הכושלת על האגף הצפוני של בליטת קורסק ([[5 ביולי|5]] - [[12 ביולי]]). לפי מקורות גרמניים הארמייה התשיעית ספגה למעלה מ-20 אלף נפגעים, ו-647 טנקים ומשחיתי טנקים שלה נפגעו בדרגות שונות של חומרה (143 מתוכם הושמדו לחלוטין). קיימת אי בהירות לגבי האבדות שספגו כוחותיו של רוקוסובסקי במהלך הקרב. לפי מקורות סובייטיים שונים הן נעו בין 33 אלף ל-90 אלף נפגעים. בנוסף לכך נפגעו/הושמדו 526 טנקים ותותחים מתנייעים סובייטיים .