אלעזר רוקח (רב) – הבדלי גרסאות

נולד לרב שמואל שמלקה מרגליות ואמו טייביל (טובה לבית באב"ד) ב[[קרקוב]],{{הערה|1=בהקדמה לספרו, בהסבר לשם הספר, כתב שהחליט לרמוז על שם אמו טייביל בגימטריה של שם הספר. בסיפור תולדותיו שצורף למהדורת מונקטש נוסף סיפור מעניין על נסיבות נישואי הוריו שהיו בתחילה נישואין מדומים, עם נערה יהודיה בבית החולים, לצורך הימנעות מ[[נישואין בכפייה]] עם בתו הנוכרייה של שר העיר. ומשבאו לבטל את החתונה, הוכיחה טייביל כי היא ממשפחה מיוחסת. בעיתון [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50666&pgnum=728 הפלס] מובא שם משפחתה '''באב"ד''' וייחוסה המלא כצאצאית הרב יהושע העשיל מחבר הספר [[מגיני שלמה]]. אך מחקרים חדשים הוכיחו שייחוס זה בטעות יסודו. בעיקר נסמכים על כך שקרוביו אנשי התקופה השמיטו ולא אזכרו את הייחוס לרבנים האחרים, ואף כתבו עליהם בלשון שממנה משתמע שאינם בני המשפחה. ור' בהמשך מקורות בעניין זה.}} ובשם עיר זו חתם כל ימיו. שם [[לימוד תורה|למד תורה]] מפי רב בשם ר' נחום. בגיל צעיר התבקש לדרוש בעיר במעלת ה[[צדקה]]. הוא כיהן כ[[אב"ד]] ראקוב ב[[פולין]].{{הערה|1=בשנת [[תס"ח]], בגיל 43, חתם על היתר [[עגונה]] שם}} בעת כהונתו שם, הוא התפרסם בעקבות מחאה מקורית נגד קבוצת רבנים בכנס שנערך ב[[לובלין]], ובו התירו גבינה שחששו למקורה.{{הערה|הרב, שנאלץ לחתום על ההיתר, חתם: "אלעזר מתניכם חגורים" - כשביררו מיהו החותם, הבינו את דו המשמעות: מצד אחד "תפסו אותו בחגורה" - והוא נאלץ לחתום על המסמך, ומצד שני התרגום הארמי הוא "חריציכם אסורים" - שניתן להבינו במשמעות של איסור חריצי הגבינה הללו.}} בהמשך מונה לרבה של העיירה טרניוו.

 

 

באמשטרדם התקבל בכבוד רב, ולכבודו הוטבע [[מטבע זיכרון]], שעל צדו האחד חקוק דיוקנו. מעשה חקיקת דיוקן על מטבע היווה תקדים בציבור היהודי, והוא עורר דיון [[הלכה|הלכתי]], שרישומיו בספרו של ר' [[יעקב עמדן]] "שאילת יעב"ץ" (א, ק"ע){{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&st=&pgnum=149&hilite= שאילת יעבץ חלק ראשון, שאלה ק"ע] (אתר כתבים עבריים)}} ובו שמח על כך שמושלי אמסטרדם בסופו של דבר גנזו את המטבע הזו, ושיער שהרב לא ידע על המטבע, מכיוון שצורת הפנים הייתה בהבלטה, ולכן אסורה על פי ההלכה.