פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 532 בתים, לפני 9 חודשים
 
==שם החודש==
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא חשווןמרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בשל חוסר החגים שבובקיצור, "מרחשווןחשוון".
 
מקורו של השם חשווןמרחשוון הוא ככל הנראה במילה ה[[אכדית]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְוַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁנֻשַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"ווחשןוורחשמן" שהפך ל"חשווןמרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'{{הערה|ארי זיבוטפסקי, [https://www1.biu.ac.il/File/Parasha/zibotevski.pdf חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?], דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט}}. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.
 
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].
 
במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת [[מים]] כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" ([[ספר ישעיה|ישעיה]] מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או ארוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
משתמש אלמוני