מג'פהיט – הבדלי גרסאות

לאחר הבסת [[ממלכת מאלאיו]] ב[[סומטרה]] בשנת [[1290]], הפכה [[סינגסאהרי]] לממלכה החזקה ביותר באזור. [[קובלאי חאן]], החאן הגדול של האימפריה המונגולית וקיסר שושלת יואן המונגולית, אתגר את סינגסאהרי על ידי שליחת שליחים בדרישה דמי חסות. קרטנאגרה, השליט האחרון של סינגסאהרי, סירב לשלם את המס, העליב את השליחים המונגולים וקרא תיגר על חאן. כתגובה, בשנת 1293, שלח קובלאי חאן כוח בן 1,000 ספינות ו-20,000 חיילים להילחם בג'אווה.

 

 

 

על פי המסורת, בנו של ויג'אייה ויורשו, היה ג'יינגארה, שנודע לשמצה בחוסר מוסריותו. אחד מחטאיו היה רצונו לקחת את אחיותיו החורגות, לנשים. הוא כונה ''קלה גמט'', או "נֶבֶל חלש". לערך בתקופת שלטונו של ג'איאנגארה, ביקר [[אודריק מפרדנונה]], נזיר איטלקי במ'גפהיט בסיורו בג'אווה. בשנת 1328 לספירה, ג'איאנגארה נרצח על ידי רופאו, טנקה. אמו החורגת, גאיטרי ראחפטאני, הייתה אמורה להחליף אותו, אבל ראג'אפתאני פרשה כדי להפוך לנזירה בודהיסטית. ראחפטאני מינתה את בתה, טריבוונה ויאטונגאדטוי (Tribhuwana Wijayatunggadewi), או הידועה בשמה המלכותי: "טריבהוואנוטונגדווי ג'איאווישנוורדהאני" ("Tribhuwannottungadewi Jayawishnuwardhani"), כמלכת מג'פהיט בחסותה. טריבוונה מינתה את [[גג'א מאדא]] כראש הממשלה בשנת 1336. במהלך השבעת מאדא נאם את נאום ה"סומפאה פלאפא"<ref>ב[[מלאית]]: SUMPAH משמעה "שבועה".</ref> המפורסם שלו, בו חשף את תוכניתו להרחיב את תחום מג'פהיט ובניית אימפריה. במהלך שלטונו של טריבוונה, גדלה הממלכה והתפרסמה באזור. טריבוונה שלטה בממלכה עד מותה של אמה בשנת 1350. היא ויתרה על כס המלוכה לטובת בנה, [[היאם וורוק]].