שלדג גמדי – הבדלי גרסאות

השלדג הגמדי צד מענף 1–2 מטר מעל המים, מהגדה או מעמדה אחרת, ה[[מקור]] מצביע לכיוון שהוא תר אחר טרפו. הוא מניד את ראשו מטה ומעלה כשהוא מזהה מזון כדי להעריך את המרחק, והוא צולל בתלילות מטה כדי להעריך את גודל הטרף, בדרך כלל לא יותר מעומק 25 ס"מ מתחת לפני המים. הכנפיים פתוחות מתחת ל[[מים]] ו[[עין|עניו]]ועיניו הפתוחותהפקוחות מוגנות באמצעות עפעף שלישי שקוף שמגן על ה[[קרנית]] בעת ציד מתחת למים הנקרא "קרום מצמוץ" ([[:en:Nictitating membrane|Nictitating membrane]]). הוא מתרומם חזרה מעל המים, מקורהמקורו תחילה, ועפהועף חזרה לענף העמידההתצפית שלהשלו. על הענף השלדג משפר אחיזה ב[[דג]] עד שמצליח לאחוז בו בבסיס הזנב ואז חובט בדג על הענף כמה פעמים. ברגע שמת, הוא אוחז בדג לאורכו ובולע אותו מכיוון ראשו. פעמים ספורות בכל יום השלדג יפלוט כדור [[צנפה]] של עצמות דג ושאריות אחרות בלתי מעוכלות.

המאתגרהאתגר לכל שלדג צולל הוא שינוי ה[[השתברות]] האור בין ה[[אוויר]] ל[[מים]]. [[עין|בעיניהןבעיניהם]] של עופות רבים יש שתי גומות [[רשתית]] (אזור שבו הצפיפות הרבה ביותר של קולטני אור) והשלדג מסוגל להחליף בין הראשית למשנית כשהוא מתחת למים, קו רשתית שבו צפיפות [[קולטן|הקולטנים]] של שתי הרשתיות מחוברת ומאפשרת לבבואה לנוע באופן זמני כשהוא יורד על הטרף. [[עדשת העין]] בצורת הביצה מצביעה לעבר הרשתית המשנית, ומאפשרת לו לשמור על חדות ויזואלית מתחת למים. בשל מיקום הרשתיות, לשלדג ראיה חד עינית באוויר, וראיה בשתי העיניים מתחת למים. הראיה מתחת למים לא חדה כזו שבאוויר, אולם היכולת לאמוד מרחק מטרף ב[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]] חשוב יותר מחדות הבבואה.

כל [[תא קולט אור|תאי החרוט]] ([[מדוכים]]) ברשתית מכילים טיפת [[שמן]] שעשויים להכיל [[פיגמנט]] [[קרוטינואיד]]. טיפות אלו מגביריםמגבירות ראיית [[צבע]] ומפחיתים [[סינוור]] אור. לשלדגים מימיים יש מספר גבוה של פיגמנטים אדומים בטיפות השמן בעיניהם; הסיבה לשליטת הטיפות האדומות לא מובנת, אולם הטיפות עשויות לסייע בהפחתת סנוור ופיזור האור מחומרים מסוימים במים.