כנסיית הקבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 56:
==== התקופה הפרסית והערבית הקדומה ====
[[קובץ:Rotunda, Adomanan de locis santis.jpg|שמאל|ממוזער|260px|תוכנית כנסיית הקבר ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] לספירה על פי התיאור של הבישוף [[ארקולף]]. מתוך כתב יד מן [[המאה ה-9]].]]
עם [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] בשנת [[614]] נהרסה הכנסייה כמעט כליל, ונשארו ממנה רק שרידים דלים. הפרסים שהו בירושלים שנים ספורות, ועם שיבת הביזנטים לירושלים בשנת 628 בראשותו של הקיסר [[הרקליוס]] עברה הכנסייה סדרת שיפוצים שלא הושלמו, שכן בשנת [[638]] כבשו ה[[מוסלמים]] את הארץ וצעדיהם של הביזנטים בירושלים הוגבלו. עם זאת, המוסלמים לא נגעו לרעה בכנסייה, כחלק ממדיניות [[סובלנות|סובלנית]] כללית שנהגו כלפי בני דתות אחרות שכבשו, ובמיוחד [[ד'ימי|עמי הספר]]. מסופר אף כי כובש הארץ המוסלמי, [[עומר בן אל-ח'טאב]], סר לכנסייה לאחר הכיבוש והתפלל בכבוד רב מול פתחה - ולא בתוכה כדי שהכנסייה לא תהפוך לקדושה למוסלמים וייווצרו מריבות על שטחה. לפי סיפר זה, במקום בו התפלל עומר נבנה [[מסגד עומר]], השוכן עד היום ליד כנסיית הקבר. סובלנות זודומה לא אפיינה את כל השליטים המוסלמים, ובשנת [[1009]] ציווה ה[[ח'ליפה]] הקנאי [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכם באמר אללה]] להרוס את הכנסייה.
 
עדותו של אולריך (Ulrich), בישוף העיר [[אורליאן]] על טקס "[[שבת האור]]", המתוארכת לבין השנים [[1025]]–[[1028]], מעידה כי בתקופה זו שוקם לכל הפחות מבנה האדיקולה. בשנת [[1033]] פקדה [[רעידת אדמה]] חזקה את ירושלים, שבעקבותיה נהרסו מבנים רבים בעיר, ובהם מבנה כנסיית הקבר. בעקבות כך התירו ה[[פאטימים]], שליטי הארץ המוסלמים, לנוצרים לשקם את כנסייתם. הקיסר הביזנטי [[מונומכוס]] (Constantine IX Monomachos) ניצל היתר זה, ולאחר שנת [[1042]] עברה הכנסייה שיפוץ יסודי ביוזמתו ובמימונו. בתיאור משנת [[1047]] מאת מטייל [[איראן|פרסי]] בשם נאצר ח'וסרו (Nasir-i-Kusrau), מתוארת הכנסייה כמבנה מפואר "המסוגל להכיל קהל של 8,000 אנשים ... אשר נבנה במיומנות הגבוהה ביותר, [בעזרת] שיש צבעוני, [מעוטר] באורנמנטיקה ופסלים...".{{הערה|התרגום על פי: Biddle, Martin, "The Tomb of Christ, Sources, Methods and New Approach", Inside: '''Churches Built in Ancient Times, Recent Studies in Early Christian Archaeology''', Painter, Kenneth (ed.), society of antiquaries of London, London, 1994, p. 105. בידל טוען כי עדות זו מקדימה את בניית הכנסייה בידי מונומכוס, בניגוד לעדות המאוחרת יותר של [[ויליאם מצור]].}}