נובוסליצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Shafi3001 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 63:
=== מוסדות הקהילה ===
עד [[מלחמת העולם השנייה]], הייתה '''נובוסליצה''' עיירה יהודית טיפוסית ("[[שטעטל]]"), על מגוון מוסדותיה ועיסוקי תושביה. בעיירה היו מספר בתי כנסת גדולים ("[[קלויז|קלויזען]]") ומספר רב של בתי תפילה קטנים ("[[שטיבל|שטיבלעך]]"), בייחוד של בעלי המלאכה. הקהילה [[תנועת החסידות|החסידית]] התפלגה בין מספר חצרות [[אדמו"ר]]ים, שהעיקרים בהם חצרות [[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], [[בויאן]] ו[[חסידות שטפנשט|שטפנשט]]. מוסדות הציבור כללו [[תלמוד תורה|תלמוד-תורה]], בית-ספר [[תרבות (רשת חינוך)|"תרבות"]], [[הקדש]], [[חברה קדישא]], מפעלי [[צדקה (יהדות)|צדקה]], ספריה וכו'. היהודים בעיירה עסקו במגוון מקצועות: חייטים, סנדלרים, עגלונים, פרוונים, רופאים, רוקחים ובעלי עסק קטנים, וסיפקו שירותים לכל הכפרים באזור.
[[קובץ:Novoselitsa mass grave 839.jpg|ממוזער|שמאל|מצבה על [[קבורה המונית|קבר האחים]] של יהודי נובוסליצה והסביבה שנרצחו ביולי 1941.]]
[[קובץ:Novoselitsa mass grave of 37 -2.jpg|ממוזער|שמאל|מצבה על [[קבורה המונית|קבר האחים]] של 37 הצעירים היהודים שהוצאו להורג ערב גירוש יהודי נובוסליצה ל[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסיסטריה]].]]
=== ציונות ===
ה[[ציונות]] הייתה פופולרית בקרב הדור הצעיר בעיירה. כמעט לכל התנועות והמוסדות הצויניים היו סניפים בנובוסליצהב'''נובוסליצה''': "[[חובבי ציון]]", "[[החלוץ]]", [[בית"ר]], "[[השומר הצעיר]]" ו"[[מכבי (ספורט)|מכבי]]". במקביל, נמשך חלק מהנוער ל[[קומוניזם|תנועה הקומוניסטית]] וגם התקיימה פעילות של "[[הבונד]]". הנוער הציוני שאף להגיע ארצה, וצעירים מנובוסליצהמ'''נובוסליצה''' היו בין בוגרי המחזורים הראשונים של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה "הרצליה"]]. עם כניסת הסובייטים לעיירה בשנת 1940, גורשו חלק מהמשפחות הציוניות לסיביר.
=== השואה ===
ב-5 ביולי 1941 נכנס הצבא הרומני לעיירה והחל פוגרום ביהודי נובוסליצה והכפרים שבסביבתה. כ-980 יהודים - גברים נשים וילדים - נרצחו בבתיהם או נורו ברחובות העיירה, רכוש היהודים נבזז וכמחצית מבתיהם נשרפו. פוגרומים כאלו, והגירושים שבאו בעקבותיהם בוצעו בכל אזור [[בסרביה]] וצפון [[בוקובינה]], כחלק מ[[שואת יהודי רומניה]], בהתאם להוראותיו המפורשות של מנהיג רומניה הפאשיסטית [[יון אנטונסקו]]. לאחר הפוגרום רוכזו היהודים ששרדו בבית החרושת לספירט "קראוזה". הם הוחזקו שם מספר ימים בתנאים קשים ולאחר מכן הורשו לחזור לבתים שלא נשרפו, למעט שלושים ושבעה גברים ושתי נשים שנעצרו בחשד ל"קומוניזם". שלושים ושבעה הגברים הוצאו להורג לאחר כשבועיים, ב-28 ביולי 1941.
 
=== השואה ===
ב-5 ביולי 1941 נכנס הצבא הרומני לעיירה והחל פוגרום ביהודי '''נובוסליצה''' והכפרים שבסביבתה. כ-980900 יהודים - גברים נשים וילדים - נרצחו בבתיהם או נורו ברחובות העיירה, רכוש היהודים נבזז וכמחצית מבתיהם נשרפו. פוגרומים כאלו, והגירושים שבאו בעקבותיהם בוצעו בכל אזור [[בסרביה]] וצפון [[בוקובינה]], כחלק מ[[שואת יהודי רומניה]], בהתאם להוראותיו המפורשות של מנהיג רומניה הפאשיסטית [[יון אנטונסקו]]. לאחר הפוגרום רוכזו היהודים ששרדו בבית החרושת לספירט "קראוזה". הם הוחזקו שם מספר ימים בתנאים קשים ולאחר מכן הורשו לחזור לבתים שלא נשרפו, למעט שלושים ושבעה גברים ושתי נשים שנעצרו בחשד ל"קומוניזם". שלושים ושבעה הגברים הוצאו להורג לאחר כשבועיים, ב-28 ביולי 1941.
ב-31 ביולי רוכזו היהודים הנותרים (5,570 על פי עדויות) במרכז העיירה, והוצאו בשיירה לכיוון [[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]] (שטח הכיבוש הרומני באוקראינה הסובייטית, מעבר לנהר ה[[דניסטר]]). כ-4,000 צעדו ברגל, והשאר - חולים, זקנים ונשים עם ילדים - הוסעו בכ-200 עגלות. בדרך לטרנסניסטריה, שהתמשכה מספר חודשים, נספו יהודים רבים ב[[צעדות המוות|צעדות מוות]]. ב[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]] רוכזו היהודים בגטאות ובמחנות ריכוז - [[ידיניץ]], [[אטאקי]], [[קוסאוץ]], [[ז'מרינקה]], [[ברשד]], [[קושרניצה]], [[שרגורוד]], [[צ'צלניק]] ועוד. רוב בני הקהילה נספו במחנות אלו בחורף של השנים 1942-1941 מקור, רעב, מחלת [[טיפוס הבהרות]] ומחלת ה[[דיזנטריה]]. בחודש מרץ 1944 שוחרר האזור על ידי חיילי [[ברית המועצות]]. מתוך כ-7,000 יהודים ערב פרוץ המלחמה, שבו לעיירה כ-400 בלבד.
 
== יוצאי נובוסליצה בישראל ==
בתום מלחמת העולם השנייה נדדו חלק ניכר משרידי הקהילה כפליטים ב[[רומניה]]. חלקם עלו ארצה במסגרת [[ההעפלה|העלייה הבלתי-לגאלית]], וחלקם עלו בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. רוב רובם של העולים בני נובוסליצה נשלחו עם הגעתם ארצה להתגורר ב[[מעברה|מעברות]]. יוצאי '''נובוסליצה''', שהיגרו לארצות הברית, קנדה ודרום אמריקה לפני המלחמה החליטו, מתוך דאגה לבני עיירתם ניצולי השואה, להקים עבורם שכונת מגורים. הפעילה המרכזית במיזם זה הייתה ח"כ [[חנה למדן]], יוצאת העיירה. בעזרת תרומתו של מרדכי (מקס) פקר, יוצא העיירה תושב [[פרו]], הוקמה ב-1953 שכונה לניצולי השואה מנובוסליצהמ'''נובוסליצה''' ב[[רמת השרון]]. במשך שנים נקראה שכונה זו "[[שיכון פקר]]". בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה" שבשכונה נחנך בשנת 1964, ועל קירותיו מונצחים שמות בני משפחותיהם של יוצאי העיירה שנספו בשואה.
[[קובץ:Novoselitsa and shikun peker memorial and heritage wall.jpg|ממוזער|300px|קיר [[אתר מורשת|מורשת]] יהודי '''נובוסליצה''' וראשוני [[שיכון פקר]] ב[[רמת השרון]].]]
 
[[קובץ:Novoselic Memorial.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[אנדרטה]] לזכר קורבנותיהודי [[השואה]]'''נובוסליצה'' בנובוסליצהשנספו שבב[[בסרביההשואה|שואה]]. האנדרטה מוצבת בחצר בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסוליצה" ב[[רמת השרון]].]]
בחצרבחזית חצר בית הכנסת ניצב קיר [[אתר מורשת|מורשת]] יהודי '''נובוסליצה''' וראשוני [[שיכון פקר]], המציג את תולדות הקהילה היהודית, חורבנה ב[[השואה|שואה]] ותקומתה במדינת ישראל. מאחורי בית הכנסת עומדתניצבת [[אנדרטה]] לזכר קורבנות [[השואה]] מנובוסליצהמ'''נובוסליצה''', ועליה חקוקים שמותיהם של 37 הצעירים שהוצאו להורג בעיירה ב-28 ביולי 1941.
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 82 ⟵ 84:
* ז'אן אנצ'ל ותיאודור לביא, '''פנקס הקהילות - רומניה, כרך ב'''', הוצאת יד ושם, ירושלים, 1980.
 
== קישורים חיצוניים ==
 
==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ג'ואיש ג'ן|1048544}}
שורה 89 ⟵ 93:
* [https://depts.washington.edu/cartah/text_archive/clark/b_62.jpg תמונה של רחוב בנובוסליצה משנות ה-20 של המאה ה-20, מתוך ספרו של צ'ארלס קלארק, 1927]
* [https://get.google.com/albumarchive/113836661759138499818/album/AF1QipPsdxG0qbKHMHEUc3ZQYaPD2jcmqMcA4XkUJwIo תמונות ישנות של נוסובסליצה האוסטרית, בוקובינה]
* [https://vanishedworld.blog/2014/02/22/a-last-excursion מאמר (באנגלית) על ביקור בנובוסליצה כולל תמונות עדכניות של בית הכנסת בעיירה וציורי הקיר שנחשפו בו]
 
== הערות שוליים ==