כניסה להר הבית (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איכן (שיחה | תרומות)
שחזור חלקי ועריכה. יש צורך בסימוכין לשינויי מספרים. , אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 36:
;'''מחנה שכינה:'''
* [[העזרה|עזרת ישראל]]: השטח הפנימי ביותר אליו הורשו ישראל להיכנס שלא לצורך.
* [[עזרת כהנים]]: שטח ששימש את כל הכהנים וישראלוכן שנכנסיםישראל שנכנס לצורך הקרבת קרבן.{{הערה| רמב"ם בית הבחירה ז' יט'}}.
* [[בין האולם ולמזבח]]: השטח הפנימי ביותר אליו הורשו להיכנס כהנים בעלי מומים.
* [[ההיכל]]: השטח הפנימי ביותר אליו הורשו להיכנס הכהנים.
שורה 85:
 
==הקדושה באין מקדש==
בשבועות טז ועוד מופיעה מחלוקת האם קדושת מקום המקדש תקפה גם כאשר המקדש חרב. ה[[ראשונים]] נחלקו כמי ההלכה. [[הרמב"ם]], פסק כרב הונא שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא ולכן הנכנס חייב [[כרת]], ואלו דבריו: {{ציטוטון|וּבְמַה נִּתְקַדְּשָׁה? בִּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ [[שלמה המלך|שְׁלֹמֹה]], שֶׁהוּא קִדֵּשׁ הָעֲזָרָה וִירוּשָׁלַיִם לִשְׁעָתָן וְקִדְּשָׁן לֶעָתִיד לָבוֹא.{{הערה|1={{רמב"ם|בית הבחירה|ו|יד}}}}}} כשיטה זו סוברים גם ה[[תוספות]],{{הערה|{{בבלי|שבועות|יד|ב|ללא=שם}}, ד"ה "ונעלם"}} [[ספר יראים]]{{הערה|סימן רעז}} וה[[ריטב"א]].{{הערה|{{בבלי|מגילה|י}}}}
בגמרא בכמה מקומות מופיעה מחלוקת האם קדושת מקום המקדש תקפה גם כאשר המקדש חרב, המרכזית שבהן נמצאת בשבועות דף טז'. שם ישנה מחלוקת בין רב הונא לרב נחמן שרב הונא סבר קידשה לעתיד לבוא ורב נחמן סבר שלא. הגמרא גם תולה את מחלוקתם במחלוקת תנאים.
 
ה[[ראשונים]] נחלקו כמי ההלכה [[הרמב"ם]], פסק כרב הונא שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא ולכן הנכנס חייב [[כרת]], ואלו דבריו: {{ציטוטון|וּבְמַה נִּתְקַדְּשָׁה? בִּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ [[שלמה המלך|שְׁלֹמֹה]], שֶׁהוּא קִדֵּשׁ הָעֲזָרָה וִירוּשָׁלַיִם לִשְׁעָתָן וְקִדְּשָׁן לֶעָתִיד לָבוֹא.{{הערה|1={{רמב"ם|בית הבחירה|ו|יד}}}}}} כשיטה זו סוברים גם ה[[תוספות]],{{הערה|{{בבלי|שבועות|יד|ב|ללא=שם}}, ד"ה "ונעלם"}} [[ספר יראים]]{{הערה|סימן רעז}} וה[[ריטב"א]].{{הערה|{{בבלי|מגילה|י}}}}
 
בדבריו מחלק הרמב"ם בין קדושת ארץ ישראל מימות [[יהושע בן נון]], שלדעתו בטלה עם [[גלות בבל]] וחודשה עם [[שיבת ציון]]: {{ציטוטון|כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם וְנִתְקַדֵּשׁ קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ בָּטְלָה קְדֻשָּׁתָן. שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה לְפִי שֶׁהָיְתָה מִפְּנֵי הַכִּבּוּשׁ בִּלְבַד קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְהֶחֱזִיקוּ בְּמִקְצָת הָאָרֶץ קִדְּשׁוּהָ קְדֻשָּׁה שְׁנִיָּה הָעוֹמֶדֶת לְעוֹלָם לִשְׁעָתָהּ וְלֶעָתִיד לָבוֹא,{{הערה|{{רמב"ם|תרומות|א|ה}}}}}} לבין קדושת מקדש שלמה, שקדושתו עומדת לעולם, אף בחורבן. את ההבדל מסביר הרמב"ם:
שורה 133 ⟵ 131:
 
וכתב [[המלבי"ם]], [[ספר דברים]] פרק י"ב: {{ציטוטון|'לשכנו תדרשו', שהדרישה היא מה שחוקר בעצמו למצוא את הדבר... למד להם שלא יגלה ה' סודו ע"י נביאיו להודיעם מקום הנבחר רק אם ישתדלו בזה וידרשו אחריו, ואז יערה עליהם רוח ממרומים אחרי ההכנה הראויה.}}
 
יש לציין שמוני המצוות המקובלים לא מנו מצווה של "לשכנו תדרשו ובאת שמה".
 
===עבדהו במקדשו===
שורה 281 ⟵ 277:
בתחילת [[המאה ה-21]], לפולמוס בשאלה ההלכתית והרעיונית של העלייה להר, נוסף גם מישור פוליטי בולט, כאשר מצד אחד נטען שהעלייה להר הבית גורמת לאיבה ולאלימות מצד הערבים עד כדי סכנת נפשות, ומאידך נטען שהדרת רגלי היהודים מההר היא כניעה לאלימות ומזמינה אלימות נוספת, או שהיא עלולה להוביל לוויתור על הריבונות הישראלית במקום.
 
בסביבות שנת [[תשע"א]] חל שינוי משמעותי במספר היהודיים העולים, כאשר בשנת 2011 נרשמו לפי נתוני המשטרה 8,247 עליות של יהודים בעלי חזות דתית, לעומת 5,792 עליות בשנת 2010. בשנים שלאחר מכן גדל מדי שנים מספר העולים היהודים, ובשנת 2015 עלו 10,766 יהודים ישראלים להר הבית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[ארנון סגל]]|כותרת=עולים להר הבית – הנתונים|כתובת=http://the--temple.blogspot.co.il/2016/01/2009-2015.html?spref=bl|תאריך=10 בינואר 2016|ציטוט=עליה להר 2009-2015}}}} ובשנת תשע"ח המספר כבר עלה לקרוב לשלושים אלף.
 
==תנאים הלכתיים (על פי הרבנים המתירים) ==