חסידות רחמסטריווקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה: הראשונים לפטנט נדמה לי. מדהים |
|||
שורה 2:
[[קובץ:רבי ישראל מרדכי מראחמסטריבקה.jpg|220px|ממוזער|שמאל|רבי ישראל מרדכי]]
[[קובץ:חי יצחק טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא ב[[ארצות הברית]]]]
'''חסידות רחמסטריווקה''' (נכתב גם: '''רחמסטריבקה''' או '''רחמסטריווקא'''), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה שבאוקראינה, היא [[חצר חסידית]] מבית [[חסידות טשרנוביל|צ'רנוביל]]. מייסד החצר הוא רבי '''[[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|יוחנן טברסקי]]''' (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי [[מרדכי טברסקי]], המגיד מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. כיום מכהנים ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] רבי [[חי יצחק טברסקי]] ב[[ניו יורק]], ואחיינו רבי [[דוד טברסקי (ירושלים)|דוד טברסקי]] ב[[ירושלים]].
== תולדות החסידות ==
רבי יוחנן נולד בשנת [[ה'תקע"ו]] לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולפייגא בת רבי [[דוד לייקעס]]. תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מ[[קולקי|קולק]] (בן רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]]). לאחר פטירת אביו ב[[כ' באייר]] [[ה'תקצ"ז]] ([[1837]]) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי [[תורה]] ב[[טיש]], שלא כמנהגם של אביו וסבו.
ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך ב[[ארץ ישראל]].
שורה 12 ⟵ 11:
===רבי דוד מזלטיפולי===
הגדול מבני רבי יוחנן, רבי '''דוד''' (-[[י"א בטבת]] [[תרע"ה]], [[1915]]) כיהן ב[[זלטופול|זלטיפולי]] וחסידיו היו מרובים. היה חתנו של רבי [[אהרן מקרלין (השני)|אהרן (השני) מקרלין]]. נהג בצומות ו[[הסיגוף ביהדות|סיגופים]]. חתנו היה אחיינו רבי [[ישראל מסטולין]].
*בנו וממלא מקומו היה רבי '''מרדכי יוסף''' (-[[כ"ו באייר]] [[ה'תרפ"ט]], [[1929]]). רבי מרדכי יוסף היה חתנו של קרובו, רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (סקווירא)|אברהם יהושע השיל טברסקי]] מ[[חסידות_סקווירא|סקווירא]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כשהיו פוגרומים באזורו, ברח ל[[קייב]] ומשם ל[[ורשה|וורשה]] שם נפטר{{הערה|ראו:{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ohel of Mordechaj Józef Twerski|תצוגה=אוהל רבי מרדכי יוסף טברסקי בבית הקברות היהודי בוורשה}}}}. חתניו היו אחיינו רבי [[אברהם אלימלך פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|קרלין]], רבי מנחם מנדל מ[[חסידות אוטיניא|אוטיניא]] ובזיווג שני רבי שלום יוסף מ[[חסידות סדיגורה#צאצאי רבי שלום יוסף|מילניצא]] ורבי ישראל אלעזר מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]].
:שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:
:*רבי '''מנחם נחום טברסקי''', מילא את מקום אביו בוורשה. היה חתנו של קרובו רבי [[יוסף מאיר טברסקי|יוסף מאיר]] מ[[חסידות מחנובקה|מחנובקה]]. נרצח בשואה ובשעת הוצאתו להורג דיבר על כך שצריכים להיות שמחים בכך ש[[קידוש ה'|מקדשים שם שמים]].
שורה 19 ⟵ 18:
===רבי מרדכי מרחמסטריווקה===
בנו השני של רבי יוחנן, רבי '''[[מרדכי טברסקי (רחמסטריווקה)|מרדכי טברסקי]]''' ([[ה'ת"ר]], [[1840]] - [[י"ז באייר]]
שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:
שורה 26 ⟵ 25:
===רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה===
בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי '''מנחם נחום''' ("רבי נחומטשע"; [[ה'תר"ג]]{{הערה|אלפסי כותב [[ת"ר]].}} - [[כ"ח בשבט]] [[ה'תרצ"ו]], [[1936]]) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו מעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי [[אברהם דב מחמלניק]], ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מ[[ברדיצ'ב]]. בשנת [[ה'תרפ"ו]] עלה
שנים מבניו מילאו יחד את מקומו בירושלים, כאשר הם מנהלים שולחנות (טישים) משותפים, ובמסמכים הרשמיים מצויין שהחסידות "בנשיאות כ"ק האדמורים שליט"א":
*רבי '''אברהם דוב''' ([[ה'תרכ"ה]] - [[כ"ט באב]] [[ה'תש"ה]] [[1945]]), היה חתנו של הרב אפרים מרגליות ממאציב (חתן הרב [[אברהם טברסקי (טוריסק)|אברהם טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]]), בעל בתו שבע טברסקי. היה בקי
*רבי '''דוד''' ([[ה'תרל"ב]] [[1872]] - [[י"ג בתמוז]] [[ה'תשי"א]] [[1951]]). נישא לשפרה, בת רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי (סקווירא)|אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]. סגנון הנהגתו היה עממי ופשוט. נטמן ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים.
בנים נוספים היו:
*בנו רבי יעקב יוסף ([[תר"ל]] - [[י"ג באייר]] [[תרצ"א]]) מסטניסלב. נשא בזיווג ראשון לבתו של רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן|ישראל שלום יוסף]] מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]], בזיווג שני לבתו של רבי נחום מרדכי מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] ובזיווג שלישי לבתו של רבי מתתיהו קטן מ[[חסידות פרוסקורוב|סטניסלב]], שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב ובימי [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה. לאחר [[הצהרת בלפור]] היה חבר ב"[[חברת יישוב ארץ ישראל]]" יחד עם כמה מאדמו"רי [[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]. לאחר כמה שנים, התמזגה החברה עם סניף [[המזרחי]] בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי ב[[אוסטריה]], יחד עם רבי שלמה-חיים מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]. התכונן לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך נפטר קודם שהספיק לעשות זאת. נטמן בבית הקברות היהודי ב[[וינה|ווינה]].
שורה 37 ⟵ 36:
====רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים====
:בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי '''[[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן]]''' ([[י"ז באב]] [[תרס"ג]], [[1903]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"ב]], [[1984]]) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את [[ישיבת מאור עיניים]] של החסידות.
:* רבי '''[[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]]''' ([[ז' בסיוון]] [[תרפ"ט]], [[1929]] - [[כ"ב בסיוון]] [[תשס"ד]], [[2004]]) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".▼
:* רבי '''[[חי יצחק טברסקי|חי יצחק]]''', בנו השני של רבי יוחנן, מכהן באדמו"רות רחמסטריווקה ב[[בורו פארק]] (ראו להלן).▼
▲:*רבי '''[[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]]''' ([[ז' בסיוון]] [[תרפ"ט]], [[1929]] - [[כ"ב בסיוון]] [[תשס"ד]], [[2004]]) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".
▲:*רבי '''[[חי יצחק טברסקי|חי יצחק]]''', בנו השני של רבי יוחנן, מכהן באדמו"רות רחמסטריווקה ב[[בורו פארק]] (ראו להלן).
===רבי זאב מרחמסטריווקה===
בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי '''זאב וולף''' ([[ה' באדר]] [[ה'תר"י]] - [[כ' בסיוון]] [[ה'תרצ"ז]]) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי{{הערה|חתנו של רבי גדליה אהרן מ[[חסידות ליניץ|סוקלובקה]].}}. היה בעל ידע ב[[פילוסופיה יהודית]]. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן [[טולטשין]]. עלה לארץ ישראל בסיוע ידידו [[הראי"ה קוק]] אחרי שנת [[תר"צ]]. חתנו, בעל בתו מרגלית, היה רבי [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|שנות ה-2000]] התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת [[ה'תשע"ד]] יצא ספרו "זוהר אור בהיר".
אחד מבניו היה רבי נחום משה אב"ד [[קובלה]], חתן דודו רבי [[יעקב אריה לייב טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]], שנספה בשואה עם משפחתו.
שורה 50 ⟵ 47:
[[קובץ:האדמורים שליטא.jpg|300px|ממוזער|שמאל|בחנוכת הבית בירושלים]]
כיום מכהנים שני
====רבי דוד====
| |||