הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Meiravmor (שיחה | תרומות)
מ סידור הכותרות
Meiravmor (שיחה | תרומות)
מ המשך סידור הערך
שורה 67:
ילד החווה התעללות מתמשכת ממשיג את החוויות באופן שמאפשר לו לשרוד. המשגת ההתעללות כמעשה חסר רחמים, הנעשה לשירות הפוגע, מובילה לתחושות קשות של הילד של נטישה ופגיעה בתחושת קיום בסיסית. הילד לא יכול לעמוד בתחושות הללו והאלטרנטיבה שלו היא להאמין שהוא שותף למפגשים ושיש לו חלק בקיומם. הילד מקווה כי על ידי לימוד אופן ריצוי המבוגר הוא יוכל להרוויח אהבה וקבלה. הילד מניח שהוא אחראי והוא חש שהוא מקבל תגמולים. עם זאת, הוא אינו מצליח להשיג הקלה ולמנוע את המעשים, ולכן הוא חווה אשמה ושנאה עצמית.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:5}}
 
===== '''התעללות פיזית, נפשית ורגשית''' =====
ילדים הנתונים להתעללות אינם מסוגלים לפתח דימוי עצמי לכיד בעל תכונות ממוצעות וחולשות נסבלות. במאמציו לשמור על אמונתו בהוריו (אשר נטשו אותו, פגעו בו או לא שמרו עליו) מטפח הילד דימויים אידיאליים של לפחות אחד מן ההורים. מכיוון והדימויים של ההורים שלו לוקים בחסר, אינם מציאותיים, מקוטעים ונוטים להשתנות בלי אזהרה לדימויים של אימה, הדימויים האידיאליים לא מצליחים למלא את תפקידם בהרגעה נפשית והילד לא יודע איך לווסת את הרגשות שלו ואיך להרגיע את עצמו. במצבים של התעללות כרונית בילדים הקיטוע בנפשו של הילד הופך לעיקרון הארגון המרכזי של האישיות. הקיטוע בתודעה מונע את האינטגרציה הרגילה של ידיעה, זיכרון, מצבים רגשיים וחוויות גופניות. הקיטוע בייצוגים הפנימיים של העצמי מונע את האינטגרציה של הזהות, והקיטוע בייצוגים הפנימיים של הזולת מונע את התפתחותה של הרגשה בטוחה של עצמאות בתוך קשר.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:5}}
 
שורה 76:
תלונות על כאבים פיזיים, פחד או סלידה ממקומות או מאנשים מסוימים, הפרעות בשינה, כאבי ראש, בעיות בבית הספר, הימנעות מהמשפחה, החברים או הפעילויות הרגילות, רחצת יתר או היגיינה לקויה, חזרה להתנהגות ילדותית יותר, דיכאון, חרדה, בעיות משמעת, בריחה מהבית, הפרעות אכילה, התנהגות פסיבית או ניסיון לרצות כל הזמן, מעשי עבריינות, הרס עצמי, עוינות או התנהגות אלימה, שימוש בסמים או אלכוהול, ניסיונות התאבדות.
 
===== '''התעללות מינית''' =====
{{הפניה לערך מורחב|התעללות מינית בילדים}}
 
שורה 137:
 
=== מערך טיפולי ===
'''מטפל'''
 
'''==== מטפל''' ====
הדבר הראשון שנדרש הוא שהמטפל יהיה מומחה בטיפול בטראומות ובטראומות מיניות. טיפול בטראומות ובהתעללויות בפרט מחייב ידע ספציפי על טווח ההשלכות של התעללות: היכרות עם מנגנון הדיסוציאציה ולדעת לזהות מנגנון זה; היכרות עם מנגנון הרה-טראומטיזציה; היכרות והבנה של הצורך של המטופל בהצלה; היכרות עם הצורך לפיצוי על הילדות שלא הייתה בגלל ההתעללות ועוד. חלק מההשלכות של טראומה מורכבת הוא קושי להישאר בטיפול בגלל הקושי לסמוך, ולכן מטפל צריך לתת למטופל תחושה שהוא מהווה מקום בטוח. כדי שהמטופל ירגיש שיש לו על מה להילחם (על עצמו), המטפל צריך להראות לו שיש מישהו מתחת לכל ההגנות ההרסניות ששווה להילחם עליו, על החיים שלו ועל ההבראה שלו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:19|{{צ-מאמר|מחבר=נעמה בר-שדה|שם=אלסטיות הרחם הטיפולי בתוך ומעבר לקליניקה - מבט על טיפול במטופלים רגרסיביים ובנפגעי טראומה מינית|כתב עת=איגוד ישראלי לפסיכותרפיה}}}}
 
המטפלים בטראומה ובטראומה מורכבת חווים, פעמים רבות, טראומה משנית - כאשר הם חווים על עצמם את הסימפטומים של מטופליהם. לכן, חובה עליהם לקבל הדרכה ולווי לטיפול כדי להתמודד עם סימפטומים אלו, ולאפשר את נוכחותם בטיפול באופן מיטבי.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}
 
==== '''טיפול''' ====
 
לטיפול בפוסט-טראומה מורכבת יש שישה מרכיבים עיקריים:{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}
 
שורה 169 ⟵ 168:
הטיפול כאמור כולל כמעט תמיד כדורים ותרופות. התרופות המקובלות הן ממשפחות SSRI ו-SNRI, וכן משתמשים הרבה בקנאביס רפואי, שעוזר להתמודד עם סיוטי הלילה וקשיי השינה, עם החרדות, עם הדיסוציאציה ועוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.medicalcannabis.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/|הכותב=אנונימי|כותרת=טיפול בפוסט-טראומה באמצעות קנביס רפואי|אתר=medicalcannabis|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.imcagro.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94.aspx|הכותב=Israel Madical Cannabis|כותרת=קנאביס רפואי לחולי פוסט-טראומה|אתר=Israel Madical Cannabis IMC|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://medican.co.il/%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-ptsd/|הכותב=כותבי "מדיקאן- קנאביס רפואי"|כותרת=קנאביס רפואי לטיפול בפוסט-טראומה (PTSD)|אתר=מדיקאן – קנאביס רפואי|תאריך=}}}}
 
'''==== מסגרות טיפוליות''' ====
 
טיפול בפוסט-טראומה מורכבת צריך לכלול הפחתת הסימפטומים הפסיכיאטריים. כלומר, איזון מצבם של מנגנוני ההגנה ההרסניים של הנפש מפני הטראומה המורכבת, הכוללים הפרעות אכילה; פגיעות עצמיות; התמכרויות; דיכאון; חרדה; דיסוציאציה ועוד. פעמים רבות לאנשים עם פוסט-טראומה מורכבת יש מספר מנגנוני הגנה הרסניים שכן המנגנונים הראשוניים מאבדים מכוחם והנפש זקוקה לעוד ועוד הגנה מפני הכאב.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1}}
 
שורה 181 ⟵ 179:
הבעיה היא שאין כרגע מסגרת אשפוזית כזו. נכון לשנת 2018, אין אף מסגרת (בישראל) אשר מטפלת בכלל הסימפטומים הפסיכיאטריים הנובעים מטראומה מורכבת והמטפלים שלה מומחים לטראומה מורכבת. כרגע המחלקות האשפוזיות מחולקות למחלקות להפרעות אכילה בנפרד, מחלקות לטראומה מינית בנפרד ומחלקות פסיכיאטריות כלליות בנפרד, כאשר כל אחת מהן אינה מקבלת לטיפול מטופלים עם סימפטומים שונים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tasmc.org.il/Articles/Psychiatry/Pages/Lotem-center.aspx|הכותב=מרכז לטם - איכילוב|כותרת=טיפול בטראומה מינית - איכילוב: תהליך הקבלה והטיפול במרכז לטם|אתר=המרכז רפואי תל אביב על שם סוראסקי|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://shikum.sheba.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94|הכותב=מרכז להפרעות אכילה - תל השומר|כותרת=מרכז להפרעות אכילה ומשקל|אתר=המרכז הרפואי על שם חיים שיבא תל השומר|תאריך=}}}}
 
'''=== ילדים ומתבגרים''' ===
 
כאשר מדובר בילדים חייבים תחילה למנוע את המשך ההתעללות. הגילוי של ההתעללות מוביל לשרשרת פרוצדורלית של הליכים בהם הילד מעורב. מטרת ההליכים היא להבטיח הגנה על הילד ועל הקהילה, ולקדם החלמה של הילד. ההליכים הפרוצדורליים שהילד עובר כוללים ראיונות, בדיקות רפואיות, פרידות מהמשפחה ומתן עדות על ידי אנשי מקצוע. הליכים אלו היוו מקור לדאגה ביחס להשלכתם הפוטנציאלית על הילדים. אנשי מקצוע חוששים מפני האפשרות כי ההליכים הנלווים משפיעים לרעה עוד יותר מההתעללות עצמה, או שהם מרעים את ההשלכות השליליות של חווית ההתעללות.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:16}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:17}}