נתנאלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25:
נתנאלה נולדה וגדלה ב[[תל אביב]], בתם של אסתר ונתנאל יעקובוב, יוצאי [[אוזבקיסטן]]. אביה נפטר ארבעה חודשים לפני לידתה, ונתנאלה נקראה על שמו. מגיל צעיר היא גילתה כישרון שירה. בגיל 13 החלה ללמוד נגינה על [[גיטרה קלאסית]] ובגיל 15 למדה [[פיתוח קול]]. באותה תקופה הצטרפה ללהקת הנוער של עירית תל אביב שם פגשה את מי שהיה הגיטריסט של הלהקה, [[אשר ביטנסקי]] שלימים הפך לאמרגנה הראשון. את הופעותיה הראשונות כסולנית החלה בגיל 15 ובמסגרת אחת ההופעות שמע אותה לראשונה המלחין [[סשה ארגוב]], שהזמין אותה לביתו לעבוד על שיריו. פגישות אלו הובילו לקשר ארוך ימים, שהניב שירים שנכתבו במיוחד עבורה "רוח שלי, גשם שלי" (מילים [[תרצה אתר]]) ו"לא ידעתי מה" (מילים [[ע' הלל]]). כמו כן, סשה ארגוב חיבר לחן למילים שנתנאלה כתבה לשיר "במטר השנים" (בוצע לראשונה בפסטיבל הפסנתר [[2012]]) ואף הציע לה לכתוב מילים ללחן שלו - "דמדומים".
 
נתנאלה שירתה בצבא ב[[להקת חיל האוויר]], בתוכנית "מסביב לעולם ב-80 דקות", בניהולו המוזיקלי של [[מתי כספי]] שהפך למנהלה המוזיקלי והלחין עבורה שירים בהמשך הדרך. קשר זה, כך מעידה נתנאלה על עצמה, השפיע עליה מאוד בעיצוב אישיותה המוזיקלית. בתקופת שרותה הצבאי למדה פתוחפיתוח קול אצל [[לולה שנצר]]. עם פרוץ [[מלחמת יום כיפור]], בעודה בלהקה הצבאית, העניק לה [[יאיר רוזנבלום]] את השיר "היה לי חבר היה לי אח" (שאת מילותיו כתב [[יורם טהר לב]]) שהפך ללהיטה הראשון. עוד לפני שחרורה מצה"ל הופיעה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון]] תשל"ד ([[1974]]) עם "שיר היונה" של כספי ו[[שמרית אור]] שהפך לשיר המזוהה ביותר עמה. מיד עם שחרורה מצה"ל, [[אשר ביטנסקי]] צרף אותה לסבוב ההופעות שאומן הבלוז [[ממפיס סלים]] קיים בארץ. במופע זה הם ביצעו במשותף את שירו של ממפיס "LAST NIGHT", אותו היא נוהגת לבצע מדי פעם בהופעותיה מאז. לאחר מכן לקחה חלק במופע משותף עם כספי בשם "חצי חצי" והחלה לעבוד איתו על אלבומה הראשון שנשא את שמה "נתנאלה" ויצא לאור בשנת [[1976]]. האלבום כלל, בין היתר, את השירים "שיר היונה", "לא דיברנו עוד על אהבה", "ימים לבנים" ו"רוח שלי, גשם שלי". באותה שנה זכתה ב[[פרס כינור דוד]] על הישגיה כ[[זמרת השנה]]. בשנת [[1977]] יצא לאור אלבומה השני "אל ארצי" שכלל בעיקר חידושים של שירים נוסטלגיים ושיר מקורי אחד שהפך ללהיט: "עוד יבוא היום".
 
בשנת [[1976]] נסעה ל[[שוודיה]] בעקבות אהבה, ובזמן שהותה בשוודיה, בעקבות מופע אותו קיימה ברחבי סקנדיביה, הקליטה אלבום שהופץ בשוודיה וכלל שירי עמים לרבות שירים שוודיים. בשנת [[1986]] נתנאלה חזרה לארץ והוציאה אלבום חדש "על גן אדן חלוני" שכלל שירים שאת רובם כתבה והלחינה בעצמה וביניהם "ספינת הזכרונות", "שלכת אבי" שנכתב לזכר אביה, "ברבור" (שהוקדש ל[[יעקב שבתאי]]) ו"מעבר לים", שהלחינה למילים של [[חיים נחמן ביאליק]]. בשנת [[1988]] חזרה לשוודיה, בה נולדו שני ילדיה, וב-[[1992]] שבה לישראל. היא גרה אז ב[[עין הוד]] ונהגה לקיים הופעות בסלון ביתה. בשנת [[1993]] הזמין אותה [[סטיבן שפילברג]] להוליווד כדי להקליט את השיר "הליכה לקיסריה" ("אלי אלי") בניצוחו של ג'ון ויליאמס עבור הסרט "[[רשימת שינדלר]]". בשנת [[1994]] הוציאה את האלבום "לא דיברנו עוד על אהבה", משיריו של [[אהוד מנור]], שכלל שלושה שירים חדשים שהם כתבו יחד וגם שיר חדש ללחן של מתי כספי "עוד זמן", אותו ביצעה נתנאלה יחד עם מנור. בעקבות האלבום יצאו השניים במופע משותף ברחבי הארץ שנקרא כשם האלבום, ובשנת [[1997]] נסעה שוב לשוודיה. בשנים [[2004]] עד [[2006]] למדה קומפוזיציה וגיטרה קלאסית באקדמיה למוזיקה [[אינייסונד]] שבשוודיה.