שיכון פקר – הבדלי גרסאות

===היוזמה להקמת השיכון===

היוזמה להקמת [[שיכון]] ל[[ניצולי השואה]] יוצאי [[נובוסליצה]] הועלתה על ידי [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] דאז [[חנה למדן]], שעלתה לארץ מ[[נובוסליצה]] ב[[העלייה הרביעית|שנת ה-20]]. במטרה לגייס תרומות לבניית השיכון, לסייע לעולים החדשים שהגיעו לארץ חסרי כל, ולסייע ליהודים יוצאי העיירה שנותרו ב[[ברית-המועצות]], הקימו יוצאי נובוסליצה בישראל ועד פעולה בשם "ארגון יוצאי נובוסליצה", והוחלט לצאת למסע גיוס [[תרומה|תרומות]] מקרב יוצאי העיירה ש[[ההגירה היהודית הגדולה|היגרו לאמריקה]] לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. {{ש}}{{ש}}

נבחנו מספר חלופות למיקום השיכון, כולל הצעה להקימו ב[[כפר סבא]] בשיתוף ועד יוצאי [[ליפקאני]], אף היא עיירה ב[[בסרביה]]. לבסוף אותר [[פרדס]] ב[[רמת השרון]], שבעליו, משה (מוריס) פורטנוי, מסר אותו כעיזבון ל[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]], והמועצה המקומית הועידה אותו לבנית שיכון ל[[עולה חדש|עולים חדשים]].

===הקמת השיכון===

==בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה"==

בשנת 1964 נחנך ב'''שיכון פקר''' [[בית כנסת|בית הכנסת]] "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה". בית הכנסת הוקם על ידי ארגון יוצאי נובוסליצה, באמצעות תרומות שהרימו יוצאי [[נובוסליצה]] בארץ ובחו"ל. בין שלושת ספרי התורה הראשונים שהוכנסו לבית הכנסת, היה ספר תורה מקורי מ[[נובוסליצה]], שהועבר ל[[פרו]] בשנים שלפני המלחמה. על קירותיו הפנימיים של בית הכנסת מונצחים שמותיהם של קורבנות ה[[שואת יהודי רומניה|שואה]] מ[[נובוסליצה]].

 

הרב חיים אדלשטיין, בנו של הרב [[יעקב אדלשטיין (רב)|יעקב אדלשטיין]] זצ"ל רבה של [[רמת השרון]], משמש כיום כ[[רב]] בית הכנסת.