יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

כניסת בתי הספר של [[כל ישראל חברים]] ל[[מרוקו]] לוותה בביקורת מצד מספר רבנים וגורמים מסורתיים, שלא ראו בעין יפה את האופי הצרפתי-חילוני של בתי הספר וטענו שלא מספיק שעות מוקדשות לחינוך יהודי. עם זאת, מירב הרבנים במרוקו גילו פתיחות כלפי הארגון ותמכו בשילוב בין מערכת חינוך מודרנית ללימודל[[לימוד תורה]]. כך למשל רבי [[רפאל ברוך טולדנו]] מ[[מקנס]] שהקים ישיבות בעיר וחיבר מספר חיבורים חשובים, שלח את נכדיו לבית הספר של [[כי"ח]] מתוך שאיפה שהם יזכו להשכלה חילונית לצד השכלתם הדתית. רבי [[יצחק בן וואליד]] באמצע המאה ה-19 פסק בעד שליחת ילדים לבית הספר של כי"ח ב[[תטואן]], שהיה הראשון מסוגו במרוקו, ושלח את ילדיו שלו אליהם. ה[[משורר]] רבי [[דוד אלקיים]] חיבר שירים ומאמרים לעיתונות בזכות רכישת השכלה כללית. רבי [[רפאל אנקווה]] היה תומך נלהב של חינוך מודרני והקים קרן תרומות ייעודית עבור בית הספר המקצועי של כי"ח ב[[סלא]].{{הערה|1=Eliezer Bashan and Michael M. Laskier, [http://books.google.co.il/books?id=bW7aNxCGDKQC&pg=PA473&dq=eliezer+bashan&source=gbs_toc_r&cad=4#v=onepage&q=eliezer%20bashan&f=false "Morocco"], in: ''The Jews of the Middle East and North Africa in Modern Times'', Columbia University Press, 2003, p. 490|שמאל=כן}}