|
מנייאק
==מנייאק==
==ביוגרפיה==
מניק!
איזבלה נולדה ב-[[22 באפריל]] [[1451]] ל[[חואן השני, מלך קסטיליה]] ו[[איזבלה מפורטוגל, מלכת קסטיליה]], בתם של [[ז'ואאו, מושל פורטוגל]] ו[[איזבל מבארסלוש]]. לאחר מות אביה, [[חואן השני, מלך קסטיליה|חואן השני]], בשנת [[1454]], ירש אחיה הגדול [[אנריקה הרביעי, מלך קסטיליה|אנריקה הרביעי]] את המלוכה הקסטיליאנית וגירש את איזבלה ושאר קרוביו מהממלכה. בהיותה בסביבות גיל 10, הוחזרה איזבלה לקסטיליה תחת פיקוחו ההדוק של אנריקה הרביעי. בהיותה בת שבע עשרה ביקשו אצילים למרוד במלך אנריקה ולמנות אותה למלכה במקומו, אך היא סרבה והכירה במלכותו של אחיה. בתמורה, הוכרה איזבלה על ידיו כיורשתו.
עם מות אנריקה הרביעי מלך קסטיליה בדצמבר [[1474]], הוכתרה איזבלה ליורשתו. בתו של אנריקה הרביעי, [[חואנה נסיכת קסטיליה|חואנה]] שהייתה נשואה למלך פורטוגל טענה גם היא לכתר, בתמיכת אצילי אקסטרמדורה ו[[מלך פורטוגל]]. איזבלה הצליחה לגבור על חואנה והוכתרה למלכת קסטיליה. עם [[נישואים|נישואיה]] ל[[פרננדו השני, מלך אראגון]], הפכה איזבלה למלכת הממלכה המאוחדת של קסטיליה ו[[אראגון]].
איזבלה ובעלה הרחיבו את סמכויות המלוכה בקסטיליה על חשבון [[אצולה|אצולת]] קסטיליה ו[[עיר|עריה]], תוך חיזוק ה[[כנסייה]] על ידי הקמת ה[[האינקוויזיציה הספרדית|אינקוויזיציה]] ב-[[1478]]. ב-[[1492]], לאחר הכנעת [[ממלכת גרנדה]] [[אסלאם|המוסלמית]], השלימו איזבלה ופרננדו את תהליך ה[[רקונקיסטה]] ב[[ספרד]]. בתקופת מלכותם נתקבלו שתי החלטות היסטוריות; האחת, [[גירוש ספרד]], הוא גירוש ה[[יהדות|יהודים]] אשר לא המירו [[דת|דתם]] ב-[[1492]], והשנייה, ההחלטה על התפשטות ספרד באמצעות מסעות [[קולומבוס]] לשם ביסוס [[האימפריה הספרדית]] כמעצמה [[פוליטיקה|פוליטית]] ולשם הפצת ה[[קתוליות]].
ב-[[26 בנובמבר]] [[1504]] מתה איזבלה, ובתה [[חואנה, מלכת קסטיליה]] עלתה לשלטון במקומה.
==משפחתה==
|
