ויקיפדיה

אמיליה ארהארט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
לא מובן איך הוא יכול לקבוע משהו מעצמות שנעלמו, ולמה האדם שהן שייכות אליו אמור להיות מתועד
גופן ". תראה את הכתבות - הוא בדק את ממצאיו של החוקר שבדק את העצמות. "המתועד" - הוא לא מכיר את כל יושבי תבל, מאלה שנעלמו ובדקו אודותם וכדו' היא הכי מתאימה.
שורה 53:
 
=== ניסיון תעופה מוקדם ===
באותה תקופה ארהארט ביקרה ביריד תעופה שהתקיים בעיר טורונטו שבקנדה יחד עם חברה קרובה. אחת מנקודות השיא של היריד הייתה תצוגת תעופה של [[אלוף הפלות]] מ[[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|שם=:4}}. הטייס הבחין בארהארט וחברתה עומדות בנקודה מבודדת יחסית לקהל וצלל לעברן. ארהארט אמרה מאוחר יותר כי "אני בטוחה כי הוא אמר לעצמו ש-׳תראו אותי גורם להן לברוח בבהלה' ". ארהארט עמדה על שלה ולא ברחה מפני הצלילה של הטייס גם כאשר הלה התקרב. ארהארט הוסיפה כי ״לא"לא הבנתי את זה באותה עת, אבל אני מאמינה כי המטוס האדום הקטן הזה ניסה להגיד לי משהו כאשר חלף על פניי"{{הערה|שם=:4}}.
 
בשנת [[1919]] התכוננה ארהארט ללמוד ב[[אוניברסיטת סמית]] אך לבסוף החליטה ללמוד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת קולומביה]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Thames, Richard|שם = Amelia Earhart|מו"ל = Franklin Watts|שנת הוצאה = 1989|מקום הוצאה = New York|ISBN = 0-531-10851-1.}}}}. לאחר שנה עזבה כדי להיות עם הוריה שהתאחדו ב[[קליפורניה]].
 
ב-[[28 בדצמבר]] [[1920]] ארהארט ביקרה יחד עם אביה בתערוכת טיסות ראווה ב[[לונג ביץ']]. למחרת התנסתה בטיסה בת עשר דקות עם [[פרנק הוקס]], טייס צבאי ממלחמת העולם הראשונה אשר לימים התפרסם בתור נהג מטוסי מרוץ. ארהארט מעידה כי טיסה זאת שינתה את חייה: ״ברגע"ברגע שהתרוממנו יותר ממאתיים או שלוש מאות [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] [60-90 [[מטר]]] מעל האדמה ידעתי שעלי לדעת לטוס״לטוס"{{הערה|שם=:4}}. לאחר הטיסה, שעלתה לאביה עשרה דולרים, היא מיד הפגינה נחישות ללמוד לטוס.
 
ארהארט עבדה במגוון עבודות, בהן [[צילום|צלמת]], [[נהיגה ומגדר|נהגת]] [[משאית]] [[קצרנות|וקצרנית]] בחברת הטלפונים המקומית וחסכה אלף דולר לשם שיעורי טיסה. אמה של ארהארט גם סיפקה חלק מאלף הדולרים שנחסכו ״בניגוד"בניגוד לתפיסתה״לתפיסתה". שיעור הטיסה הראשון של ארהארט התקיים בשדה התעופה קינר ליד לונג ביץ' [[3 בינואר|ב-3 בינואר]] [[1921]]. ארהארט נאלצה לקחת [[אוטובוס]] עד התחנה האחרונה שלו ומשם ללכת ברגל שישה [[קילומטר]]ים כדי להגיע לשיעור{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.aviationhistory.org/ah_Amelia_Earhart.html|כותרת = Lady Lindy, Amelia Earhart's Life Story|אתר = aviationhistory.org|תאריך = }}}}. מדריכתה הייתה אניטה סנוּק, חלוצת תעופה בעצמה אשר הייתה הטייסת הראשונה לנהל בית ספר לטיסה והאישה הראשונה לנהל נמל תעופה מסחרי. סנוק עשתה שימוש במטוס מדגם Curtiss JN-4, דגם אשר זכה לכינוי Jenny והיה בשימוש באימונים של [[צבא ארצות הברית|הצבא האמריקאי]] במהלך מלחמת העולם הראשונה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Auliard, Gilles|שם = Maiden of the Skies|מו"ל = Air Classics|שנת הוצאה = April 2009|כרך = 45}}}}. לאחר המלחמה אלפי דגמים של Jenny נמכרו לבעלים פרטיים במחירי רצפה. דגמים אלה אחראים לפריחה בתחום התעופה בארצות הברית ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Rumerman, Judy|שם = . "The Curtiss JN-4 "Jenny|מו"ל = U.S. Centennial of Flight Commission|שנת הוצאה = 2003}}}}. ארהארט הגיעה לשיעור והייתה לה רק בקשה אחת ״אני"אני רוצה לטוס. את מוכנה ללמד אותי?״"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Marshall, Patti.|שם = Neta Snook|מו"ל = Aviation History|שנת הוצאה = January 2007|מקום הוצאה = |כרך = 17}}}}
 
המחויבות של ארהארט ללימודי הטיסה דרשה ממנה עבודה קשה ותנאים בסיסים נוקשים אשר היו חלק מלימודי הטיסה באותה תקופה. היא בחרה ללבוש מעיל עור, אך מידיעה כי טייסים אחרים ישפטו אותה, ישנה בו במשך שלושה לילות כדי לתת לו מראה של פריט לבוש בלוי. כדי להשלים את שינוי המראה שלה היא קיצרה את השיער שלה, בהתאם לתסרוקות של טייסות נשים אחרות בנות התקופה{{הערה|שם=:6}}. שישה חודשים לאחר מכן קנתה ארהארט [[מטוס דו כנפי]] מסוג קינר, לו קראה בשם "קָנֵרִי". זמן לא רב לאחר מכן, ב-[[22 באוקטובר]] [[1922]], הטיסה ארהארט את המטוס לגובה של כ-14,000 רגל (כ-4,300 [[מטר]]) ובכך קבעה שיא עולמי חדש לנשים. ארהארט הוציאה [[רישיון טיס]] במסגרת [[האיחוד הבינלאומי לאווירונאוטיקה]] ב-[[15 במאי]] [[1923]], והייתה האישה ה-16 לעשות כן{{הערה|שם=:7}}.
שורה 67:
בתחילת הקריירה שלה ארהארט התקיימה מהכספים אשר נותרו מהירושה של סבתא שלה, אשר בשלב זה נוהלו על ידי אמה. כספי הירושה נוצלו עד שנגמרו לאחר השקעה הרסנית במכרה [[גבס]]. כתוצאה ממצב זה ארהארט לא צפתה מצב שבו תוכל להניב פירות מההשקעה הראשונית שלה בתחום התעופה. כפועל יוצא מכך מכרה ארהארט את מטוסה "קנרי" ורכשה במקומו [[מכונית]] מסוג קיסל{{אנ|Kissel Motor Car Company}} בצבע [[צהוב]] אותה כינתה ''The Yellow Peril'' ("הסכנה הצהובה"). באותה תקופה החמירה בעיית הסינוסיטיס של ארהארט. בתחילת [[1924]] ארהארט שוב אושפזה לעוד ניתוח בסינוסים שלה, אשר נכשל. לאחר הניתוח ניסתה ארהארט את מזלה במספר [[יזמות עסקית|יוזמות עסקיות]] ביניהן הקמת חברת [[צילום]], אך בכולן נחלה כישלון{{הערה|שם=:1}}.
 
לאחר [[גירושים|גירושי]] הוריה [[1924|ב-1924]], יצאה ארהארט למסע שחצה את [[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]] במכונית הקיסל שלה, ״הסכנה"הסכנה הצהובה״הצהובה", עם עצירות ברחבי מערב ארצות הברית ואפילו סטייה קלה צפונה עד ל[[קלגרי]] שבקנדה. סוף המסע היה [[בוסטון]] [[מסצ'וסטס|שבמסצ'וסטס]] שם עברה ארהארט ניתוח נוסף בסינוסים שלה שהפעם עבר בהצלחה. ארהארט חזרה ללימודיה באוניברסיטת קולומביה לאחר שהתאוששה מהניתוח. היא נאלצה לעזוב את הלימודים בשנית מכיוון שלאימה נגמר הכסף לשלם את [[שכר לימוד|שכר הלימוד]] שלה. עזיבתה את הלימודים בקולומביה סתמו את הגולל על תוכניותיה של ארהארט להרשם ללימודים מאוחרים יותר [[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס|במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] (MIT). מיד לאחר מכן מצאה ארהארט עבודה [[מורה|כמורה]] ולאחר זמן מה החליפה מקצוע [[עבודה סוציאלית|לעובדת סוציאלית]] בבית חולים במדפורד שבמסצ'וסטס{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = George Palmer Putnam|כתובת = http://www4.lib.purdue.edu/archon/index.php?p=collections/controlcard&id=27&q=earhart|כותרת = George Palmer Putnam collection of Amelia Earhart papers, 1785-1948|אתר = Purdue University Libraries, Archives and Special Collections|תאריך = }}}}.
 
בזמן שהותה במסצ'וסטס ארהארט שימרה את ההתעניינות שלה בתעופה והפכה לחברה בהתאחדות האירונאוטיקה האמריקאית. בשלב מאוחר יותר נבחרה ארהארט להיות סגנית נשיאת הסניף של ההתאחדות בבוסטון{{הערה|שם=:2}}. במסגרת חברותה השקיעה ארהארט סכומי כסף קטנים בבניית [[נמל תעופה|נמל התעופה]] דניסטון{{הערה|שם=:7}}. באותו הזמן עסקה ארהארט במכירת מטוסים מסוג קינר. לצד זאת כתבה טור בנושא טיסה ב[[עיתון]] מקומי וככל ששמה התפרסם, כך גדלו תוכניותיה לבנות ארגון שיסייע לנשים טייסות{{הערה|שם=:8}}. על פי ה[[בוסטון גלוב]] הייתה ארהארט "האישה-טייסת הטובה בארצות הברית", אם כי מידת מקצועיותה של ארהארט הייתה שנויה למדי במחלוקת בין מומחי טיסה וטייסים בעלי ניסיון, עשורים לאחר מכן.{{דרוש מקור}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אמיליה_ארהארט"