קבר רחל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לאחר הסכמי אוסלו: הרחבה |
|||
שורה 98:
===לאחר הסכמי אוסלו===
ב-[[1995]], לקראת חתימת [[הסכמי אוסלו|הסכם אוסלו ב']], התכוונה ממשלת ישראל להעביר את השליטה הביטחונית בקבר רחל לידי ה[[פלסטינים]], בדומה להסדר שנחתם לגבי בית הכנסת "[[בית הכנסת שלום על ישראל|שלום על ישראל]]" ב[[יריחו]] ב-[[1994]]. כוונות אלו חוללו סערה ציבורית בישראל וגררו התבטאויות קשות כלפי [[יצחק רבין]] וממשלתו. במקביל, פנו רבנים ואישי ציבור אל רבין וניסו לשכנעו להשאיר את קבר רחל בשליטה ישראלית מלאה. אחד האירועים שהשפיעו ביותר על רבין הייתה פגישתו עם [[חנן פורת]] ו[[מנחם פרוש]], בה על פי העדויות פרץ פרוש בבכי סוער, תוך שהוא צועק על רבין: "זו מאמע רוחל. איך אתה נותן את הקבר שלה. העם היהודי לא יסלח לך אם תפקיר את הקבר של אמא". בעקבות הלחץ הציבורי חזרה בה ממשלת ישראל מכוונתה הראשונית ומתחם הקבר נשאר בשליטת ישראל{{הערה|1=שרגאי, 208-193 {{ש}} קובי פינקלר, [http://www.inn.co.il/Special/Content/Tours.aspx/v/157 קבר רחל בבית לחם], ערוץ 7}}.
ב-[[1996]] החלו עבודות ביצור והגנה של מתחם הקבר, בעקבות החשש מפיגועי טרור והתאבדות שבוצעו בישראל על ידי הארגונים הפלסטינים. העבודות עוררו הפגנות ומחאה מצד הפלסטינים, שטענו כי העבודות "חונקות את העיר" ופוגעות במתחם מוסלמי קדוש. בתקופה זו החלו הפלסטינים לכנות לראשונה את קבר רחל בשם "מסגד [[בילאל אבן רבאח|בלאל אבן ראבח]]", המוכר בתולדות האסלאם כ[[מואזין]] הראשון ששירת בביתו של [[מוחמד]]. רשויות הדת הפלסטינית לא הכחישו כי מדובר ב"קבר רחל", אך טענו שיש לאפשר למוסלמים להתפלל בחדר הסמוך לקבר המוגדר כ[[מסגד]]. טענות אלו הוכחשו על ידי המזרחן [[יהושע פורת]], שאמר כי "המסורת" עליה מדברים הפלסטינים היא "שקרית" ואין לה זכר במסורת המוסלמית. לדבריו, גם בערבית היה המקום ידוע כ'כיפת רחל' וכמקום תפילה יהודי. העיתונאי [[נדב שרגאי]] הראה כי גם בפרסומים פלסטינים רשמיים נזכר המקום כקבר רחל ולא כ"מסגד בלאל אבן ראבח"{{הערה|שם= שרגאי|1=נדב שרגאי, [http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=717&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24710 קבר רחל - מקום קדוש יהודי ולא מסגד], באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]}}.
| |||