ברווז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
כמה ערכים לא נכונים
שורה 11:
|משפחה=[[ברווזיים]]
}}
בשם '''ברווז''' (צירוף של המילים "בר" ו"[[אווז]]" - משום שהם קטנים מהאווזים. בר בארמית פירושו בן, בר אווז, הבן של האווז) קוראים למספר מינים במשפחת ה[[ברווזיים]] (Anatidae). הברווזים אינם קבוצה משותפת אך הם בכל זאת שונים מסוגים אחרים במשפחה כמו אווזים ו[[ברבור]]ים בכך שהם בעלי גוף קטן יותר, צוואר קצר יותר ומקור גדול יותר.
'''צואה''' או '''גללים''' (ב[[סלנג]]: '''קקי''', '''קקה''' או '''חרא'''; ב[[לשון חז"ל]]: '''רְעִי''') היא הפרשה מ[[מערכת העיכול]] של [[אורגניזם|אורגניזמים]]. הצואה היא האופן בו ה[[גוף]] נפטר מפסולת ומ[[מזון]]<nowiki/>לא-[[עיכול|מעוכל]]. לרוב, משתמשים במושג "צואה" לזו של [[בני אדם]], וצואת [[בעלי חיים]] מכונה "גללים". צואת עופות מכונה "לשלשת".
 
ב[[בעלי חוליות]] הצואה נוצרת ב[[המעי הגס|מעי הגס]] והיא נדחפת לאורכו על ידי [[שריר חלק|שרירים חלקים]] (בלתי-רצוניים) המצויים בדפנות המעי ונעים ב[[תנועה פריסטלטית]]. לבסוף, יוצאת הצואה מ[[פי הטבעת]]. הצואה מורכבת משאריות מזון לא מעוכל, מ[[פיגמנט|פיגמנטים]] הנוצרים ב[[כבד]] (בעיקר [[בילירובין]], תוצר פירוק של [[המוגלובין]]) המקנים לצואה את[[צבע|צבעה]] ה[[חום (צבע)|חום]] האופייני, ומ[[חיידקים]] בכמות גדולה. החיידקים מהווים כשליש מה[[מסה]] היבשה של הצואה<sup>[<nowiki/>[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|דרוש מקור]]]</sup> ו[[גז|גזים]] אותם הם מייצרים מעניקים לצואה את ה[[ריח]] העז שלה.
ישנו גם סוג המכונה [[ברווז (סוג)|ברווז]] ובו רוב המינים המוכרים של הברווזים.
הברווז הוא גם העוף היחיד המתהלך על שתי רגליים (למעט תרגנגולת, בת יענה ונחליאלי).
הברווזים הם [[עופות מים]] שנמצאים רוב הזמן במים. הברווזים יכולים לשהות ב[[מים מתוקים]] או [[מי ים|מלוחים]]. רבים מהם [[נדידת עופות|עופות נודדים]] שעוזבים מקומות קרים בחורף ושבים אליהם בקיץ. הברווזים [[קן|מקננים]] הן על הקרקע והן על עצים.
 
צואה יכולה לשמש כ[[דשן]] לצמחים מסוגים ושונים, בין היתר בגלל שהיא מכילה [[חנקן]] שמועיל להם, ולכן האדם משתמש בצואת החיות שבמשקו ל[[דשן|דישון]] גידולים[[חקלאות|חקלאיים]] (אזי היא מכונה '''זבל''' או '''[[פסולת אורגנית|זבל אורגני]]'''), וניתן להשתמש בה ל[[קומפוסט]]. צואת בעלי חיים מיובשת משמשת גם כחומר [[בעירה]] באזורים בהם קשה לתושבים להשיג או לממן חומר בעירה יעיל יותר.
ישנן שתי קבוצות (לא טקסונומיות) של ברווזים המתחלקים על פי הרגלי האכילה שלהם: '''[[ברווזי צלילה|ברווזים צוללים]]''' ו'''ברווזים משתכשכים'''. הברווזים הצוללים צוללים לתוך בריכת כבד אווז כי הם קניבלים. לעומתם הברווזים המשתכשכים משתכשכים בבריכה ציבורית ואז קונים טוסט (הם מעדיפים עם קטצ'ופ). אלו האחרונים אוכלים בעיקר מזון צמחי (טופו בעיקר)ובגלל זה הברווזים נודדים בשביל להפגין הפגנות צמחונות. או [[רכיכות]] קטנות, אם כי חלק מהם יאכלו גם מאכלים גדולים יותר כמו דגים קטנים, חרקי מים ואפילו [[פיגור|נבלות]].
 
== תוכן עניינים ==
ברווזים רבים הם עופות אקזוטיים שמגודלים במקום שמגדלים ברווזים (מאיפה לי לדעת) רבים בעולם כולל מדינות שאינן אזור גידולם הטבעי. שני מיני ברווזים [[ביות|בויתו]] לגמרי - [[ברווז הבית]] שבוית מה[[ברכיה (עוף)|ברכיה]] וה[[ברווז מוסקובי|ברבר]] וכן ה[[מולארד]] שנוצר משניהם.
 
* [[צואה#%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA|1 מחלות]]
* [[צואה#%D7%A8%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%9D|2 ראו גם]]
* [[צואה#%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA|3 לקריאה נוספת]]
* [[צואה#%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D|4 קישורים חיצוניים]]
* [[צואה#%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D|5 הערות שוליים]]
 
== מחלות ==
הצואה דלה יחסית ב[[נוזל|נוזלים]], אך ריכוזם יכול להשתנות. צואה עתירת נוזלים מעידה על בעיה [[רפואה|רפואית]] כלשהי, ומכונה "'''[[שלשול]]'''". שלשול חמור עלול להוות [[סכנת חיים]] עקב איבוד נוזלים. צואה המכילה נוזלים מועטים גורמת לקשיים ולכאבים ביציאתה; תופעה זו, המעידה אף היא על בעיה רפואית, מכונה "'''[[עצירות]]'''". גם תדירות הפרשת הצואה ("יציאות" ב[[סלנג|עגה]] הרפואית) יכולה להעיד על מצב רפואי ובמיוחד על [[תזונה|תזונתו]] של האדם. [[סיבים תזונתיים]], לדוגמה, מאיצים את תהליך הפרשת הצואה, כך שתדירות ה"יציאות" מגיעה אף ל-3 פעמים ביום. התאפקות והימנעות מהפרשת צואה בעת הצורך וכך גם תדירות נמוכה של הפרשת הצואה, עלולות לגרום לפעילות לא-תקינה של מערכת העיכול, לעצירות ולחוסר איזון תזונתי. אצל ילדים מסוימים ולעיתים אף אצל מבוגרים תיתכן דליפת צואה בלתי רצונית המכונה [[אנקופרזיס]] אשר לה מניעים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] ונפשיים כאחד.
 
צואה שחורה מעידה על דימום בדרכי העיכול העליונות, צואה אדומה מעידה על דימום בדרכי העיכול התחתונות.
 
הכמות הרבה של החיידקים וה[[נגיף|נגיפים]] בצואה גורמת לה להוות דרך עיקרית להעברת [[מחלה|מחלות]]. במיוחד מדובר במחלות הנגרמות על ידי חיידקים ממשפחת ה-''Enterobacteriaceae'' (בעיקר [[קוליפורם|קוליפורמים]]), השוכנים דרך קבע במערכת העיכול של האדם; חיידקים אלו גורמים למחלות כדוגמת [[דיזנטריה]] ו[[כולרה]]. מחלות אלו נפוצות בצורה נרחבת במדינות [[העולם השלישי]], מכיוון שבמקומות אלו לא תמיד קיימת אפשרות להקפיד על כללי [[היגיינה]] ותברואה נאותים. [[פתוגניות|פתוגנים]] ממקור צואתי מוצאים את דרכם אל המזון ואל מקורות [[מים]]; החיידקים נכנסים שוב לגופם של בני האדם, אך הפעם משתכנים ומתרבים גם באזורים שמחוץ למעי, דבר הגורם למחלות.
 
מחלות מסוימות, כגון [[סרטן המעי הגס]], מביאות להרס המעי או [[פי הטבעת]]. במקרים אלו החולה אינו מסוגל להפריש צואה באופן הרגיל; הוא נדרש לעבור [[כירורגיה|ניתוח]]<nowiki/>המנתב את הצואה אל פתח ב[[בטן]] (אותו יוצרים המנתחים). הצואה נאספת בשקית [[פלסטיק]] אותה נדרש החולה לשאת כל העת ולרוקן מדי פעם.
 
== ראו גם ==
 
* [[אוכלי צואה]]
* [[עיכול]]
* [[קופי לואק]]
* [[הומור שירותים]]
 
== לקריאה נוספת ==
 
* דומיניק לפורט, '''היסטוריה של החרא''', [[הוצאת בבל]], 2014.
 
== קישורים חיצוניים ==
{| class="wikitable"
!מיזמי [[קרן ויקימדיה]]
|-
|ערך מילוני בוויקימילון: '''לשלשת'''
|-
|תמונות ומדיה בוויקישיתוף: '''צואה'''
|}
 
* [[בלדד השוחי (מחבר)|בלדד השוחי]], למה פיפי צהוב וקקי חום?, באתר [[ערוץ עשר]], 8 בפברואר 2005 (במקור, מאתר "[[nana10]]")
* קטי קמחי, מדריך היציאות שלך - מספיק לשחק בקקה: מה אומרות עליך היציאות שלך?, באתר [[שירותי בריאות כללית]], 5 בספטמבר 2010
* קרן צוריאל הררי, קקי זה לא משחק, באתר [[כלכליסט]], 18 ביולי 2013
* אבנר שפירא, לשבור את הגללים | מדוע האנושות נרתעת מלדבר על ההפרשות שלה?, באתר [[הארץ]], 6 בינואר 2015
 
== הערות שוליים ==
 
# [[צואה#cite%20ref-1|לקפוץ מעלה^]] "גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות קריאת שמע כנגדן" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כה, עמוד ב) "על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו" (במדבר, פרק כ' - בהקשר של [[בעל פעור]])
# [[צואה#cite%20ref-2|לקפוץ מעלה^]] אבנר שפירא, מדוע האנושות נרתעת מלדבר על ההפרשות שלה?, באתר [[הארץ]], 9 בינואר 2015
 
==גלריה==