בני ישראל (הודו) – הבדלי גרסאות

המפגש הבא של הבני ישראל בהודו עם יהודים, התקיים במאה ה-17. יהודי בשם דויד ראבןיחזקאל רחבי אשר{{הבהרה|מי פגש אותו? היכן?}} שהגיע מקהילת [[יהדות קוצ'ין|יהודי קוצ'ין]], למדם תפילה ודיני שחיטה. דויד ראבןיחזקאל רחבי היה [[מתורגמן]] ומתווך בשירות החברה ההולנדית המזרחית למסחר, מדרום הודו. בתחילת המאה ה-18 לקח שלושה נציגים ממשפחות מיוחסות מקרב בני העדה{{מקור}}, משפחות: ראג'פורקר, שאפורקר וג'יראדקרהיראדקר ולימדם את ההלכה המתוקנת, עברית ודיני יהדות שנוספו באלף השנים שקדמו. שלושת המשפחות היוו דייני העדה ומילאו את כל התפקידים הדתיים והאזרחיים בקרב בני העדה. הם קיבלו גושפנקא לתפקידם משליטים מקומיים ונקראו ״קאג'י״. קיימים מסמכים משפטיים חתומים בידי שליטי האזור ומלכים מ[[המאה ה-17]] עד לסוף [[המאה ה-18]]. ישנן השערות הטוענות ששלוש המשפחות נבחרו עוד בימי דוד אחי הרמב"ם{{דרוש מקור}}.

המנהיגות האזרחית והפוליטית, עברה למשפחת דיווקר בסביבות שנת 1785, והוטבע התואר "כמודאןקמודאן מוקדאםמוכדאם" דהיינו מפקד-נשיא.

ביקורים מקרב הקהילה בארץ ישראל החלו מסביבות שנת 1860 ואף לפני שלחו תרומות. ב[[קבר רחל]] הייתה כתובת הקדשה לקהילת בני-ישראל מהודו בשנת 18561865 לערך.

משפחות "בני ישראל" גרו במשך דורות רבים ב-200 כפרים שונים באזור קונקאן. אחד הכפרים הידועים בו חיו יהודי "בני ישראל" היה אליבג (Alibag). הכפר היה ידוע ככפר יהודי וגרו בו מאות משפחות. כיום גרות בכפר 5–6 משפחות יהודיות המתחזקות בית כנסת ומעסיקות חזן ושוחט. [[אליהו בירנבוים]] אשר ביקר בכפר בסוף שנת 2006 מתאר את "הגאווה היהודית של המשפחות הגרות במקום באשר לעבר המפואר של הכפר". השוחט, לוי בקרולקרוקרולקר, הוא בעל מפעל למשקאות קלים, אשר למד שחיטה כדי שמשפחתו ובני הקהילה יוכלו להמשיך לאכול בשר כשר. שני בניו חגגו בר מצווה ורוצים לעלות לישראל. בכפר נמצא בית הכנסת של הקהילה אשר נבנה לפני כ-100 שנה.

המחנך והסופר [[יוסף יחזקאל ראג׳פורקר]], שימש כבוחן בשפה העברית החל מ-1871 באוניברסיטת בומביי.

המסורות של "בני ישראל" בהודו, קשורות קשר הדוק לדמותו של [[אליהו הנביא]]. הרקע לכך הוא אגדה ידועה בקרב הקהילה שלאחר שהמשפחות הראשונות הגיעו להודו והתיישבו בה, הגיע אליהו הנביא לבקרם בכפרים שגרו בהם וגם באליבג, לעודדם ולהבטיח להם שבקץ הגלות ישובו לארץ ישראל. בחנדאלה (HANDALAKHANDALA), המקום אליו לפי המסורת הגיע אליהו הנביא מצביעים על סלע גדול ובו קו ארוך השקוע באבן, המצביע על הסימן שהשאירו גלגלי המרכבה של אליהו הנביא; לצד הקו שני חורים גדולים באבן המציינים את פרסאות הסוסים כאשר קפצו כדי לעלות השמימה.

אחד האישים הבולטים מהקהילה הוא [[שמואל יחזקאל דיווקר]], מקים בית הכנסת הראשון של הקהילה "שער הרחמים" ב-1796 וצאצאיו היו בין מנהיגי הקהילה כמאה שנים תחת התואר "כמודאןקמודאן מוקאדםמוכאדם" שעבר בירושה.