כנסיית הדורמיציון – הבדלי גרסאות

לפי המסורת ה[[נצרות|נוצרית]] מרים קבורה ב[[קבר מרים]] ב[[נחל קדרון]] לרגלי [[הר הזיתים]]. על פי מסורת אחרת, מרים לא מתה בירושלים, אלא יצאה ממנה לאחר צליבת בנה. על פי מסורת זו היא הקימה את ביתה ליד העיר [[אפסוס]], שבמערב [[אנטוליה]] (כיום ב[[טורקיה]]) ושם נפטרה. האתר ניצב על ראש הר מדרום לשרידי אפסוס, והוא ידוע כ[[בית האם מרים]] (Meryem Ana Evi).

לנצרות זיקה להר ציון עוד מימי [[הקיסרות הביזנטית]] - עדויות מן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]] מלמדות על כנסיות ומנזרים שנבנו בהר ציון, כשהבולטת בה היא כנסיית ציון הקדושה (האגיה ציון) ששרידיה נחשפו במהלך בניית כנסיית הדורמיציון. בתקופה זו החלו להיקשר בהר ציון המסורותמסורות הנוצריות המוכרות לנו כיום, ואשראשר מקמו בו את ביתו של [[כייפא]] הכהן, את אירוע התכחשותו של [[פטרוס הקדוש]] ל[[ישו]] ועוד.

הכנסייה הוקמה על שטח שבעבר שימש כבית-קברות פרוטסטנטי. ברוב המקורות, כגון ספרו של [[זאב וילנאי]] "ירושלים, העיר העתיקה וסביבתה" ו"ירושלים החדשה בראשיתה" מאת פרופסור [[יהושע בן אריה]], מצוין כי את השטח נתן ה[[סולטאן]] [[עבדול חמיד השני]] ל[[וילהלם השני, קיסר גרמניה|קיסר הגרמני וילהלם השני]] כמתנה בעת [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו של זה האחרון בארץ הקודש]] בשנת [[1898]].

גרסה נוספת לדרך בה הגיע שטח האדמה לידי הכתר הגרמני מופיעה במחקר בירחון הפלסטיני המקוון "Jerusalem Quarterly". על פי המחקר, המתבסס על רישומי רשם בית המשפט העות'מאני של ירושלים, בנובמבר [[1891]] רכש סגן הקונסול הגרמני חלקה ששטחה 2,137 מטר מרובע בהר ציון, בסמוך ל[[קבר דוד]] בחלק הדרומי של [[העיר העתיקה]]. על פי הרישומים שילם הכתר הגרמני 3,000 לירות זהב צרפתיות, סכום נכבד באותה עת. תיק העסקה ב[[ארכיון]] רשם בית המשפט עתיר במסמכים המצביעים כי ההליך ארך זמן רב, מאחר שהחלקה שנרכשה הייתה בבעלותם של מספר גורמים ואנשים פרטיים.

[[אבן פינה|אבן הפינה]] לכנסייה הונחה בטקס חגיגי ב-[[7 באוקטובר]] [[1900]]. תכנון המבנה ובנייתו הופקדו בידי [[היינריך רנרד]] (Heinrich Renard), [[אדריכל]] בעל שם מהארכידוכסות של [[קלן]], שתכנן בניינים בחבל ה[[ריין]]. בתכנון נעזר באדריכל הטמפלרי-ירושלמי [[תיאודור זנדל]]. במהלך עבודות הבניה נתגלו באתר שרידים של כנסייה [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] שזוהתה בשם 'ציון הקדושה' (Hagia Sion). כנסייה זו נהרסה בשנת [[1099]] במהלך [[המצור על ירושלים (1099)|המצור הצלבני על ירושלים]].

בתכנון הכנסייה השתמש רנרד בתצלומים מרחוק ובתצלומי פנורמה, על מנת להבטיח יחסים מתאימים בין המבנה העתידי של הכנסייה, חומת העיר העתיקה ומגדל המבנה המיוחס לקבר דוד המלך. רנרד שילב בתכנון הכנסייה מאפיינים של [[אר נובו]], כמו הגג המדורג, ומאפיינים של בניה מקומית, כפי שניתן לראות בכיפת האבן המקומית שסגנונה מקומי-מסורתי. הוא עשה זאת מתוך הערכה לתכונות הדקורטיביות של ה[[אבן ירושלמית]] המשמשת לבניין ב[[ירושלים]].

הכנסייה משולבת בחיי העיר ירושלים, מגדל הפעמונים ואולם התפילה הם חלק מהנוף של העיר העתיקה אליה הם צמודים ובכנסייה מתקיימים אירועי תרבות הפתוחים לקהל הרחב. סמינר [[ועידה אקומנית|אקומני]] [[תאולוגיה|תאולוגי]] שנתי המיועד לסטודנטים דוברי גרמנית מתנהל בכנסייה מאז שנת [[1972]]. בכנסייה נערכים לפרקים [[קונצרט]]ים של [[מוזיקה עתיקה]] ושל [[מוזיקת בארוק]]. הנזירים במקום מעניקים אחת לשנתיים פרס לפועלים למען אחווה ושלום בין העמים.

כנסיית הדורמיציון נבנתה בסגנון הכנסיות ה[[אדריכלות רומנסקית|רומנסקיות]] של מחוז הריין בגרמניה. מתכנן הכנסייה שאף למזג את הסגנון האירופי עם האדריכלות המקומית. הכנסייה ניכרת במבנה [[רוטונדה]] עיקרי ומרשים, בקוטר של כ-15 מטר. חלקו הפנימי של המבנה מתנשא לגובה 34 מטר ומשרה על המבקר הרגשה של מרחב. ברוטונדה קבועות מספר [[קפלה|קפלות]] ובהן מוצבים [[מזבח|מזבחים]]ים. במבנה יש גם [[בית מקהלה]] ושני גרמי מדרגות ספירליים המובילים ל[[קריפטה]]. מהגלריה בה נמצא [[עוגב]] הכנסייה ניתן לטפס לשניים מארבעת המגדלים הצמודים למבנה המרכזי ומהם נפתח יציע פתוח, המקיף את המבנה העיקרי וממנו נפרש נוף פנורמי של העיר.

צורתו של אולם התפילה מעוגלת ובקירותיו קבועים [[פסיפס]]ים המתארים אירועים מחיי קדושים. ב[[אפסיס]] שמול המבואה מוצב מזבח, ומעליו פסיפס של [[המדונה והילד]]. בפסיפס נראה ישו אוחז ספר ועליו רשום "אני הוא אור העולם". מתחתיו נראות דמויות של [[נביא]]י ישראל: [[מיכה]], [[ישעיהו]], [[ירמיהו]], [[דניאל]], [[חגי]], [[זכריה בן ברכיה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. מעל ראשיהם מופיע בלטינית ציטוט מדברי הנביא [[ישעיהו]]: "הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנואל" (ישעיהו ז' יד).

גרמי מדרגות מובילים אל ה[[קריפטה]] ובה פסלה של מרים הרדומה. בתקרה מעליה ישנו פסיפס ובו דמויות של נשים מה[[תנ"ך]]: [[אדם וחווה|חווה]], [[אסתר המלכה|אסתר]], [[רות]], [[מרים הנביאה]] אחות [[משה רבנו]] ועוד. במרכז הפסיפס דמותו של [[ישו]] וסביבה ציטטה מספר [[שיר השירים]] "קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך" (שיר השירים ב,י; ב,יג). בקפלות שסביב הקריפטה מוצבים מזבחות שהוקדשו על ידי ארצות שונות, לכבוד [[ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל]], בשנת 1964: [[אוסטריה]], [[הונגריה]], [[חוף השנהב]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]] ו[[ונצואלה]]. בחלקה הקדמי של ה[[קריפטה]]הקריפטה נמצאת "קפלת רוח הקודש" ובה תמונה של מרים ושנים-עשר [[שנים-עשר השליחים|השליחים]]. שמה של הקפלה מזכיר את ירידת רוח הקודש על הסועדים ב[[חדר הסעודה האחרונה]].

* [http://organ.org.il/pws/page%215216 תיאור העוגב הראשי המותקן בכנסייה]