סימן טוב בנימין – הבדלי גרסאות

 

ב-[[1 באוקטובר]] [[1973]] כתב [[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]], תחת הכותרת "תכונה בצבא המצרי – אפשרות חידוש לוחמה", שציין כי היערכות ה[[צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים|צבא המצרי]] מעידה על הכנות למלחמה. ב-[[3 באוקטובר]] העביר דו"ח נוסף המציין גורמים המעידים כי התרגיל המצרי הוא מסווה להכנה למלחמה{{הערה|{{מערכות|רס"ן רפי|עיניים להם ולא יראו, מלחמת יום הכיפורים - מתקפת פתע?|0/109960|350, ספטמבר–אוקטובר 1996, עמ' 53–56}}}}.

 

מפקדו, סגן אלוף [[דוד גדליה]], קצין המודיעין של [[פיקוד דרום]], ראה סתירה בין דו"חות שחיבר בנימין לבין עמדת [[חטיבת המחקר|חטיבת המחקר של אגף המודיעין]], שחוברה על ידי [[יונה בנדמן]], ובחר לקבל את עמדתו של בנדמן. גדליה לא העביר בדו"חות את השאלות לגבי הגורמים לכוננות המצרית ומיתן את דברי בנימין, ובכך נוצרה לאלוף הפיקוד, [[שמואל גונן]], הצגה חסרה של היערכות המצרים{{הערה|שם=מלמ|[http://malam.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=c8134b6c-dc5a-4407-b222-4561907bf16a&lang=HEB צוואר הבקבוק של המודיעין ב-1973], המרכז למורשת המודיעין}}.