סופיה אלדור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''סופיה אלדור''' (נולדה ב-[[11 בדצמבר]] [[1944]]; [[סמרה|קונבישבקויבישב]], [[ברית המועצות]]) [[אדריכל|אדריכלית]] [[מתכנן ערים ואזורים|ומתכננת ערים]] [[ישראלית]] שיזמה והובילה אתפרויקטים תכנוןחשובים, כגון: העיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין.]], ב-העיר 1999 יזמהחריש, וקידמהפרויקט אתלאומי הפרויקטפינוי הלאומי,ובינו [[פינויועוד בינוי|פינוי ובינוי.]], שמטרתו התחדשות ערים קיימות בישראל. זוכת אות התכנון מאיגוד המתכננים בישראל לשנת 2013. ביו השנים 1987 ל-20112012 ניהלה אגף לתכנון עירוניובינוי ערים [[משרד הבינוי והשיכון|במשרד הבינוי והשיכון]] ושימשהושמשה כיושבת ראש הראשונה של הוועדה הראשונה להתחדשות העירונית. במסגרת תפקידה, עמדה בראש צוותי תכנון שתכננו אתערים העירוישובים מודיעיןחדשים, [[חרישהרחבות גדולות של ערים קיימות (יישוב)|חריש]]ראש העין, [[מרחברמלה, עם|חלוקים]]יבנה, [[נוריתכרמיאל (יישובועוד)|ונורית]] וכןומאז עמדה1999 בראשיזמה, התכונןפיתחה להרחבתוקידמה [[גושאת דן]].הפרויקט הלאומי החשוב, פינוי ובינוי, שמטרתו התחדשות ערים קיימות בישראל
 
== ביוגרפיה ==
סופיה קוז'ניבסקי נולדה ב-[[11 בדצמבר]] [[1944]] לברונקה דיאמנד (לבית מילנר) ויעקב קוז'ניבסקי (וורצלמן) והייתה ביתם היחידה. האב היה וטרינר והאם מנהלת חשבונות. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] המשפחה ברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]]. כל המשפחתה המורחבת נספתה ב[[שואה]]. אלדור עלתה עם אימה לישראל ב[[אוגוסט]] [[1957]] ונקלטה [[כפר סילבר|בכפר סילבר]] ליד [[אשקלון]]. היא למדה בתיכון עירוני ז' ב[[יפו]] בין השנים [[1958]] - [[1962]] והמשיכה ללימודי אדריכלות ותכנון ערים [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|בטכניון]]. עם סיום לימודיה ב-1967 התגייסה לצבא ושירתה ב[[חיל האוויר]] כקצינת תכנון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נעמי אביב, אראלה סבא|שם=עיזבו וילה. הישארו בדירה טובה בעיר|כתב עת=לידי גלבס|עמ=37|שנת הוצאה=1996}}}}.
 
=== קריירה מוקדמת ===
בשנת 1969 אלדור נישאה [[עמירם אלדור|לעמירם אלדור]] שהיה אז קצין רפואה מרחבי של סיני. הזוג התגורר [[שארם א-שייח'|בשרם א-שייח]] ואלדור, כאדרכלית, עבדההועסקה על ידי בחברתחברת מ.ר.ב.,לר שבנתה בסיני מגורים לחיילים, מחסנים ומבנים נוספים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פנינה אופיר|שם=האדריכלית במפרץ שלמה|כתב עת=הארץ|עמ=18|שנת הוצאה=6.5.70}}}}. לאחר שחזרו לירושלים, עבדה אלדור אצל האדריכלים [[דוד רזניק]] וזאב שינברג. בשנת [[1972]] הצטרפה אלדור לרשות לבינוי ופינוי אזורי שלימים צורפה למשרד השיכון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שלומית צור|שם=הכל תקוע וההחלטות לא אמיצוץ|כתב עת=מעריב|עמ=10-11|שנת הוצאה=7.12.2011}}}}. בשנת [[1978]] נסעה אלדור עם בעלה לניו יורק ועבדה משרדבמשרד אדריכלים פרטי, ב.ב.מ. וכמנהלת פרויקטים במחלקת התכנון של האגף לתרבות בעיריית ניו יורק. עם חזרת המשפחה לארץ, החלה לשמש כראש היחידה לתכנון ערים במשרד השיכון ובינווי. ב-[[1987]] היחידה הפכה לאגף בראשותה של אלדור{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דפנה פיינס|שם=עם הפנים לעיר|כתב עת=מבנים|עמ=12-21}}}}.
 
=== אגף התכנון במשרד הבינוי ושיכון ===
עם כניסה לתפקיד, ב-1980, זיהתה אלדור את המחסורמחסור החמורחמור בקרקע מתוכננת למגורים בערים במרכז הארץ, והיחידה שעמדה בראשה החלה לאתרלפעול לאיתור קרקעות למגורים כהרחבה לישובים קיימים ([[רמלה]], [[ראשלוד העין]], [[יבנה]] ואחריםועוד). מכיוון שבאותה התקופה לא ניתן היה לשחרר קרקעות חקלאיות, עלה הרעיון של הקמת עיר חדשה, וגדולה בין תל אביב וירושלים, היה פורץ דרך ונדרש. [[דוד לוי]], שהיה אז שר השיכון, אישר את תחילת התכנון וגם [[אריאל שרון]], תמך וקידם את הקמת העיר מודיעין<ref>{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3707667,00.html|title=חייבים לדבר על אריק|date=2017-02-18|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-10-26}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=דני קיפר|שם=איך בונים עיר|כתב עת=ידיעות אחרונות, מוסף ממון|עמ=8|שנת הוצאה=19.3.1991}}</ref>. אלדור הייתה אחראית מטעם המשרד על הכנת תכנית המתאר של העיר. בראיון סיפרה: {{ציטוטון|כבר אז היה לי ברור לחלוטין שמצאי הקרקעות למגורים באזור המרכז הולך ואוזל}}.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יהורם גליל|שם=אויבת הציבור או אדריכלית מבריקה|כתב עת=ערי מודיעין|עמ=26-27|שנת הוצאה=18.6.98}}}} החל משנות התשיעים עם הגעת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה מברית המועצות]] הצורך בבניית דירות אף התעצם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אפרים שלאין וערן פייטלסון|שם=מדיניות השמירה על קרקע חקלאית: התהוותה, מיסודה ועירעורה|כתב עת=|מו"ל=מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות|שנת הוצאה=1995|קישור=https://fips.huji.ac.il/sites/default/files/floersheimer/files/shlainfeitelson_farmland_protection_in_israel.pdf}}</ref>. האגף בראשותה של אלדור נדרש לפתרונות מהירים והחל לקדם בדחיפות תכניות לאתרים רבים לבניה מואצת וקבועה של דירות קטנות הניתנות להרחבה. עם הזמן הפכו אתרים אלה לשכונות יוקרתיות בעריהן.
 
החל משנת 1992, כאשר [[מועצת מקרקעי ישראל]] אישרואישרה תקנות המאפשרות ניצול קרקע חקלאית מסביב לישובים עירוניים<ref>גדעון ויתקין, [http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/machon-mediniut-karkait/karka-38/karka-38-1994-2.pdf השמירה על קרקע חקלאית בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל]. המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל</ref>, החלה אלדור לקדם בדיקות ותכניות לישובים רבים לאיתור קרקעות לפיתוח, ביניהן: רמלה, לוד, ראש העין, יבנה, קריית גת, כוכב יאיר ועוד. קרקעות אלה משמשות עד עצם היום הזה כעתודת פיתוח למתן מענה לצרכי מגורים.
 
לצד הרחבה ובנייה של ישובים, מאז 1998 יזמה והובילה אלדור את פרוייקט [[פינוי בינוי]]<ref name=":3">{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3629488,00.html?fbclid=IwAR3Essn66oEAoOTCatn7LeQITG0PuIshtxv_ZlL16CqrT5Fh9krDjmsCtOk|title="אם ידחפו פינוי־בינוי, המחירים יוכלו לרדת"|date=2014-04-24|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-10-27}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/misc/1.1096940|title="אזרח לא יכול להאמין בתוכנית כשזה לוקח כל כך הרבה זמן. זה פשוט נורא"|last=בר-אלי|first=אבי|date=2006-04-06|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-27}}</ref>. פינויפרויקט בינוילאומי זה מבקש לשדרג אזורים עירוניים ישנים לאזורי מגורים חדשים ומטופחים במטרה לשפר את רמת הדיור ואיכות החיים של התושבים שהתגררושהתגוררו בשכונהבהן ולהביא אוכלוסיות חדשות, באמצעות הריסת בניינים ישנים ובניית בנינים חדשים עם מספר רב יותר של דירות תוך שיפור משמעותי של הרקמה העירונית. ב- 19981999 הכריזההכריז משרד השיכון על פינוי - בינוי כמדיניות רשמית של הממשלה וב-ומאז 2006נחקקו נחקקתקנות [[חוקוחוקים פינוירבים בינויהבאים (פיצויים)]]לעודד את התהליכי ההתחדשות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דרור מרמור|שם=הנס הזה אמיתי|כתב עת=גלובס נדלן|עמ=14-15|שנת הוצאה=21-22.2.2010}}}}.
 
מאז הוכרזה התוכנית כמדיניות רשמית ועד פרישתה לגמלאות ב-2012, עמדה אלדור בראש הוועדה הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית. ב[[משרדועדה זו יזמה חקיקה מתאימה וסיייעה תקציבית לעיריות לקדם תכניות השיכון]]מתאימות.
 
במסגרת תפקידה כראש אגף אלדור הייתה נציגת משרד הבינוי ושיכון [[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה|במועצה הארצית לתכנון ובנייה]], חברת וועדה לשמירה קרקע חקלאית, חברת הוועדה לתשתיות לאומיות, יושבת ראש הועדה לשיקום מרכזי ערים ועוד. כן שימשה אלדור סגנית הנשיא בהנהלת  "INTA"  ארגון בינלאומי לערים חדשות ופיתוח עירוני.
 
בשנת 20112012 פרשה אלדור לגמלאות והיא משמשת יועצת בחברתלגופים ציבוריים ובחברת אזורים.
 
=== אקדמיה ===
אלדור מלמדת מאז 19961993 במכון ללימודים עירוניים ב[[אוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://urbanstudies.huji.ac.il/people|כותרת=סגל {{!}} המכון ללימודים עירוניים ואזוריים|אתר=urbanstudies.huji.ac.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-10-27}}}}. כן לימדה גם במרכז וייץ לפיתוח בר קיימא ברחובות.
 
לסופיה אלדור שני בנים רועי אלדור מנהל יחידת הסוכרת במכון ל[[אנדוקרינולוגיה]] [[מטבוליזם]] ו[[לחץ דם]] ב[[בית החולים איכילוב|מרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי]] וערן אלדור מהנדס בניין ובעלים של חברת ניהול. לאלדור שבעה נכדים והיא מתגוררת בתל אביב.