|
|כתובית= מבט על העיר נשר מ[[הר הכרמל]] מאזור [[אוניברסיטת חיפה]].{{ש}} בתמונה: רבי הקומות של שכונת "רמות יצחק".{{ש}} מימין: [[כביש 705]] ובית הקברות של נשר. מימין במרכז שכונת "מרכז נשר" ובית חרושת נשר. מימין למעלה [[כביש 70]] בקטע שבין [[מחלף יגור]] ל[[מחלף סומך]], והיישוב [[רכסים]].
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=רועיאבי לויבינמו
|אתר אינטרנט=http://www.nesher.muni.il
}}
| [[דוד עמר]] || [[1989]]–2013 || ליכוד
|-
| [[אבי בינמו]] || 20132013– || ירוקים למען נשר
|-
| רועי לוי || 2018 ||
|}
[[קובץ:Nesher COA Explained.svg|ממוזער|400px|פירוט משמעויות סמל העיר]]
הסמל עוצב על ידי דוד הולוד ואושר בישיבת המועצה המקומית ב־[[24 באוקטובר]] [[1962]]. הוא כולל מספר מרכיבים:
* הנשר מסמל את שם העיר, ואת מפעל המלט שבה
* ארבע [[גבעה|גבעות]] מסמלות את הנוף ההררי ואת ארבע השכונות המקוריות שהרכיבו את היישוב – בן דור, תל חנן, נשר וגבעת נשר
* המפעל וה[[ארובה]] מסמלים את היסוד התעשייתי עליו הוקם היישוב
* העץ מסמל את גדילתו וצמיחתו של היישוב.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חברי המועצה מצאו שהשרטוט שלך הוא מוצלח ומשקף נאמנא<!-- השגיאה במקור --> את הרכב היישוב המקומי – במציאות: אספקלריא של נשר הפורש את כנפיו על ארבע חלקי היישוב המקובצים יחדיו, בן-דור, תל-חנן, נשר וגבעת נשר, בתהליך של התפתחות בהקמת בתי שיכון לעולים על גבי חורבות וכוכים הרוסים, וארובות של מפעלי מלאכה ותעשייה ההולכים ומוקמים בשטח בנוף יפה ובנתונים נוחים.|מקור= מכתבו של [[יצחק רוט]] ראש המועצה ל[[אמן (אמנות)|אמן]] מ-10 בדצמבר 1962}}
{{ערך מורחב|ערכים=[[פארק נשר]], [[נחל נשר]], [[חורשת הארבעים]], [[גבעת העמדות]]}}
[[קובץ:Nesher, Park Nesher, Wadi Katia 124.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט על הגשר מתוך המסלול השחור בנחל קטיע בפארק נשר]]
* '''פארק נשר''' – [[שטח שיפוט|שטח השיפוט]] של העיר כולל גם שטחים הכלולים בשטח [[פארק הכרמל]]. בקרבת שכונת רמות יצחק יזמה העירייה יחד עם [[קרן קיימת לישראל]] את הקמת פארק נשר על השטח של "ואדי קטיע". בשטח הפארק נבנו שני גשרים תלויים ומסלול הליכה בוואדי.
* '''[[נחל נשר]]''' – רובו של [[נחל]] נשר זורם בשטח שיפוטה של העיר, בחלקו העליון זורם הנחל בקניון בסדרה של מפלים בין קירות זקופים. גובהו של ה[[מפל]] התחתון מגיע עד שבעה מטרים. לאחר סדרת המפלים פונה הנחל בזווית של 90 מעלות צפונה ונכנס לשטח המחצבה שהוקמה בנחל. מחצבה זו נסגרה בשנת 2009 על פי דרישת עיריית נשר. בחלקו התחתון הנחל חוצה את העיר. חלקו התחתון של הנחל הוא סבך צמחייה, כמעט בלתי עביר, הכולל [[חורש ים תיכוני]] בדומה לפארק הכרמל. בוואדי זה חיים [[חזיר בר|חזירי בר]] הנוהגים מדי פעם לצאת מהוואדי ולשוטט בשכונות גבעת נשר ורמות יצחק. בוואדי זה חיים גם חיות בר נוספות כגון [[נמייה מצויה|נמיות]] אשר ניתן לראותן חוצות מדי פעם את כבישי שכונת גבעת נשר.
* '''[[חורשת הארבעים]]''' – בשטח שיפוטה של נשר נמצאת גם חורשת הארבעים, חורשה של עצי [[אלון מצוי]] עתיקים המקודשים לעדה ה[[דרוזים|דרוזית]]. ההגעה לחורשה היא דרך [[כביש 7212]].
[[קובץ:Aerial View of Nesher plant near Haifa. 1946 (id.26794734).jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבנה בית החרושת נשר, המחצבה, שרידי מחנה צבא בריטי ובונקרים בצד ימין למטה של התמונה - היום "גבעת העמדות". מצד ימין למעלה מעל המחצבה, הכפר הערבי [[יאג'ור]]]]
* '''אנדרטה לחללי מלחמות ישראל והגן סביבה''' – בשכונת "גבעת נשר", בראש הגבעה, שוכנת ה[[אנדרטה]] ל[[חלל]]י מלחמות ישראל בני העיר נשר אשר נפלו במלחמות מאז [[מלחמת העצמאות]]. האנדרטה הוקמה ביוזמתם של חברי ועדת הביטחון של [[ההגנה]] שפעלו במקום. התכנון והביצוע הופקדו בידי מהנדס בית החרושת נשר, בלה שניטלנדר, פרופ' [[יוחנן רטנר]] והאמן [[מיכאל קארה]] על בסיס עמדה שהוקמה במקום לפני מלחמת העצמאות. האנדרטה נחנכה בשנת [[תש"י]] ([[1950]]). האנדרטה מנציחה גם את "חנן זלינגר", "עמוס גלילי" ו"חיים בן דור" ומציינת את 39 האנשים אשר נטבחו ב[[טבח בתי הזיקוק]]. בשנת 1956 נחנך מגרש המשחקים שליד האנדרטה. הגן נפתח בטקס חנוכה על ידי גב' שקולניק אם שכולה ממלחמת יום העצמאות. בשנת 1958 הוסף הורחב המבנה המקורי והוסף אגף הנצחה. סביב האנדרטה ומסביבו ובמורד הגבעה הוקם גן ציבורי הגן נקרא על שמו של [[יצחק רוט]] שהיה ראש המועצה במשך שנים רבות. בשנת 1998 הוסף לגן הציבורי [[גן פסלים]] שפסליו פוסלו על ידי "פרקש עליזה". לקראת יום הזיכרון [[תשע"ג]]-[[2013]] חודש המבנה של האנדרטה ובית יד לבנים, לצד המגדל נוסף מבנה מרובע המשמש כ[[אודיטוריום]] קטן, שהחליף את המבנה הקודם שהיה דמוי בונקר.{{הערה|1=[http://www.gal-ed.org.il/nesher/Info/hi_show.aspx?id=20&design=&levelId=39085&t=3 אנדרטה לבני נשר שנפלו במלחמת העצמאות] באתר "גלעד-לזכרם"; לוינגר, '''אנדרטות לנופלים''' (1993), עמ' 70; שמיר, '''הנצחה וזיכרון''' (1997), עמ' 81{{ש}}{{הארץ|קשת רוזנבלום|לא כולם מרוצים מהאנדרטה החדשה בנשר|1.1989694|11 באפריל 2013}}}}
* '''גבעת העמדות - שרידי בונקרים ממלחמת העולם השנייה''' – כביש 7212 עובר בתחילתו משמאל לגבעה הנמצאת מעל מחצבת נשר הישנה. בגבעה זו [[בונקר]]ים מתקופת [[המנדט הבריטי]] ועמדות [[תותח]]ים ששימשו להגנה במלחמת העולם השנייה. גבעה זו משקיפה על מחצבת בית החרושת שעברה [[שיקום (סביבה)|שיקום]].
[[קובץ:Nesher Israel Cement Enterprises 036.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ההנהלה של בית החרושת למלט נשר קומת הקרקע נבנתה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]]]]
* '''מבנים היסטוריים בבית חרושת נשר למלט''' – בתוך שטח המפעל ומחוץ לגדר נמצאים מבנים היסטוריים מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]]. בין המבנים נמצא בניין ההנהלה של המפעל לגביו החליטה ועדת השימור בעירייה ביום 18 במאי 2009 להכריז עליו כבניין המיועד לשימור. בנוסף, נמצאים מבנה המרפאה, בית המרחץ, שער הכניסה המקורי למפעל, מבני מגורים של מנהלי המפעל הנמצאים מחוץ לשטח המפעל, המבנה ששימש בעבר כמבנה בית הספר בית יהושע ומבנה הדואר הישן במרכז נשר, אשר נבנה בנחצית השנייה של שנותה-30 והיה חלק משירות הדואר [[המנדט הבריטי|המנדטורי]].
* '''כביש 7212''' – כביש נופי מתפתל אשר נסלל במקורו ב־1942 על ידי מפעל נשר למלט. כל הכביש נמצא בשטח השיפוט של העיר. מהכביש יש תצפיות יפות ל[[עמק זבולון]], [[קריית טבעון]], [[קריית אתא]] וכל [[מפרץ חיפה]]. בקטעי כביש שונים אפשר לראות מבני בטון מעל הכביש שנבנו מתחת ל[[רכבל]] המשא שעבר מעליהם. מטרתם הייתה להגן על הנוסעים בכביש מפני שפוכת חומר שהובל בקרוניות. בפיתול הראשון של הכביש שמאלה מתחיל [[סימון שבילים|השביל הירוק]] העובר על צלע הכרמל מנשר ליגור.
* '''מחצבת נשר הישנה''' – המחצבה הראשונה של בית החרושת נשר למלט. החציבה בה החלה עם הקמת בית החרושת באמצע [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]]. במחצבה יש מספר מעיינות שמימיהם שימשו בתהליך ייצור המלט, וכן שימשו את תושבי שכונת נשר ויאג'ור. כעת מעיינות אלה אינם בשימוש. המחצבה עברה שיקום והיא מכוסה צמחייה עבותה. האזור שייך למפעל ולא ניתן לבקר בו.
* '''[[רכבת העמק#.תחנה 7 - תחנת חוואסה|תחנת רכבת 4.5]]''' – בשטח נשר נמצאת גם [[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] 4.5 של [[רכבת העמק]]. תחנה זו שימשה את "[[מחצבה|מחצבת]] 4.5". ב־18 במאי 2009, החליטה ועדת שימור אתרים בעיריית נשר להכריז על מבנה התחנה כמבנה המיועד לשימור.
* '''[[מחצבה|מחצבת]] 4.5''' – המחצבה נקראת על שם הקילומטר ה־4.5 משער [[נמל חיפה]]. המחצבה הוקמה בשנת [[1929]] על ידי חברת [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל#העשור השני (1930–1939)|תעשיות אבן וסיד]] ומשתרעת על שטח של 250 דונם. המחצבה שוקמה באמצעות [[הקרן לשיקום מחצבות]], ובמסגרת השיקום הוסדרו ודופנו קירות המחצבה, נסללו דרכים וניטעו עצים רבים אשר מכסים את שטח המחצבה ואת מדרונותיה.
[[קובץ:Valley train 4.5km station 5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידי תחנת [[רכבת העמק]] הק"מ ה־4.5]]
* '''פארק פיסול תעשייה''' – באזור בית החרושת למלט נמצא גן פסלים. הפסלים נבנו ועוצבו מציוד ישן שיצא משימוש בבית החרושת. את הפסלים ניתן לראות בעת נסיעה בכביש בין [[מחלף קישון]] ל[[צומת יגור]].
* '''בתי קברות מתקופת היישוב הערבי באזור''' – בשטח העיר נמצאים שני [[בית קברות|בתי קברות]] [[מוסלמי]]ם לא פעילים שנשארו מהתקופה שלפני [[מלחמת העצמאות]]. בית קברות אחד נמצא בשטח שכונת תל חנן ושימש את בלד א-שייח', ובו נמצא מבנה קבר סגור גדול עם כיפה עגולה של שייח' עבדאללה א-סהלי שהיה [[שייח']] [[דרוויש]]י ואיש דת [[סופיות|סופי]] שחי בתחילת [[המאה ה-16]].{{כ}}{{הערה|1=על פי יגאל גרייבר מ[[העמותה לתולדות חיפה]]}} בתוך מבנה הקבר שלושה קברים צמודים, כאשר קברו של השייח' הוא הקבר המרכזי. על הקברים אין כל כתובת. בשטח בית הקברות קברים נוספים; כמעט על כולם אין שם המזהה את שם הנקבר למעט קבר אחד מעוטר שלידו נמצאת מצבה עם הכתובת הבאה: "זהו קברו של סבע אלחאג' פצ'ל קרמאן המנוח, נפטר ב־4 ב[[ג'ומאדא א-ת'אניה|ג'מאדא אלת'אני]] 1352, [[23 בספטמבר]] [[1933]]". בשטח נמצאת גם מערה שפתחה מכוסה בקיר בטון, אך בה אין קברים. שטח בית הקברות מוקף בחומה. בית הקברות מטופל על ידי הווקף. בית הקברות השני נמצא במרכז נשר מצפון לכביש 752. בית קברות זה הוקם על ידי הווקף המוסלמי בשנת [[1934]]. בשנת [[2003]], בעת הרחבת [[כביש 752]], נבנה [[גשר]] העובר מעל אזור הכניסה לבית קברות. בית קברות שלישי נמצא מאחורי "מרכז קיט נופש וספורט" הנמצא מול בית החרושת למלט בתחום [[מועצה אזורית זבולון]]. זהו בית הקברות של יאג'ור. מבית קברות זה נשארו קברים בודדים השוכנים מתחת מספר עצי זית.
==תרבות וספורט==
[[קובץ:עירוני נשר 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחקני הקבוצה לפני משחק ההכתרה של סיום עונת {{בספורט|2015|2016}} ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א' צפון]] בה העפילה לליגה הלאומית]]
פעילות הספורט בנשר מתרכזת בעיקר בקבוצות הגיל של ילדים ונוער. עיקר הפעילות היא [[אגרוף]], [[כדורסל]] ו[[כדורגל]].
* '''אגרוף''' – מועדון האגרוף בנשר החל בשנת [[2000]] כפעילות של עבודה עם [[חבורות רחוב]]. יצחק איתן, מנהל המועדון, אסף נערים מחבורות רחוב, ובסיוע מחלקת הרווחה של העירייה הקים מועדון, הפועל ב[[מתנ"ס]] בן-דור. במועדון פעילים בו זמנית 50 בני נוער. המועדון הגיע להישגים ברמה הארצית. בחודש מאי 2010 הוכתרו אלכס שסטקוב מנשר, זו השנה השלישית ברציפות, כאלוף ישראל לנוער במשקל עד 81 ק"ג, ואשר קאסה מנשר, זו השנה השנייה ברציפות, כסגן אלוף ישראל במשקל עד 69 ק"ג. ב־[[16 במאי]] [[2010]] קיבל מייסד המועדון יצחק איתן מידי השר [[יצחק הרצוג]] את [[פרס חזני]] – מגן שר הרווחה לשירותים קהילתיים.
* '''כדורסל''' – הפעילות בעיר נעשית באמצעות עמותת "הפועל נשר לכדורסל נוער" שהחליפה את פעילות מועדון הפועל גבעת נשר, שפעל כמועדון בליגת כדורסל לנשים והגיע ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] ל[[ליגת העל בכדורסל נשים]]. הקבוצה התפרקה, ובשנת [[2003]] הוקמה העמותה הנוכחית הפועלת בעיקר עם בני נוער מפעילה כ־170 ילדים. העמותה מאגדת בתוכה שבע קבוצות בגילאי כיתה ח'–י"ב במסגרת ליגת הכדורסל לבנים ונוער של [[איגוד הכדורסל]]. בנוסף קיימת קבוצת כדורסל בוגרים "הפועל נשר" המשחקת [[הליגה הארצית בכדורסל|בליגה הארצית]]. במסגרת המועדון פועלת גם קבוצה בוגרת של [[כדורסל נשים]] הנמצאת בליגה הארצית.
בעשור הקודם, שיחקו בנשר קבוצות הכדורסל מחיפה, ונקראו: הפועל חיפה-נשר ומ.כ. חיפה-נשר.
בין 2010–2012 שיחקה בנשר קבוצת מכבי חיפה, עקב שיפוץ אולמה הביתי ברוממה.
* '''כדורגל''' – ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עד שנות ה-80 פעלה ביישוב [[קבוצת כדורגל|קבוצת הכדורגל]] "הפועל תל חנן", במגרש ששכן למרגלות שכונת בן דור. בשיאה שיחקה הקבוצה ב[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]] בעונת [[1981]]/[[1982]]. במחזור הסיום של העונה הביסה הקבוצה 5 - 1 את [[הכח רמת גן]], ובכך מנעה ממנה לשוב ולהעפיל בחזרה ל[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]] (אז ה[[ליגה]] הבכירה). מגרש זה אינו פעיל יותר. בעיר פועלת קבוצת כדורגל [[עירוני נשר]] שעלתה בסוף עונת 2013–2014 ל[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']] ולקראת תום עונת {{בספורט|2015|2016}} עלה המועדון לליגה הלאומית. בעבר פעל ב[[אצטדיון נשר]] מועדון כדורגל בהנהלת [[אייל ברקוביץ']] שהפעיל כ־400 ילדים, מתוכם כ־250 בליגת ילדים סדירה, פעילות זאת נסגרה ב-2014.{{הערה|עומר אלנקו,[http://www.one.co.il/Article/17-18/1,0,0,0/234483.html ראש עיריית נשר סגר לברקוביץ' את האצטדיון], אתר one,{{כ}} 23 ביוני 2014}}
==גלריית תמונות==
==לקריאה נוספת==
* אהרון קמינקר, '''השכונה בצל ארובות העשן''', חיפה 1978,
* ר' בורשטיין, '''נשר – השכונה והמפעל''', חיפה בהתפתחותה 1918 – 1948, עידן 12, ירושלים 1989.
* '''המלט ויוצריו – נשר ביובלו''', [[נשר מפעלי מלט ישראליים|מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר]], 1976
* '''המלט ויוצריו – הרעיון ומימושו''', [[נשר מפעלי מלט ישראליים]] ו[[הוצאת יבנה]], 2002
* משה ברזילי, '''זכרונותיו של משה ברזילי''', הוצאה עצמית, 2004
* '''נשר, 20 שנה לכינון המועצה המקומית, 1952–1972''', הוצאת המועצה המקומית נשר, 1972
* [[יוסי בן ארצי]] ו[[מרדכי נאור]], '''חיפה בהתפתחותה: 1918–1948 מקורות סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, הוצאת [[יד בן צבי]], 1989, ירושלים.
* מרכז השלטון המקומי, '''ספר הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בישראל''', הוצאת טליגרף, 1998
* [[עמוס כרמלי]], '''מאה שנות עשייה בחיפה רבתי 1906–2006''', הוצאת נ.י.ר, 2006
* [[דבורה ברנשטיין]], '''[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_78.3.pdf נשר יהודים וערבים במפעל]''', [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 78, עמ' 82–106, 1995
* יעל רובינשטין, '''התפתחות שכונת תל חנן תוך החלפה ושנוי מרכיבה הפיזיים והאנושיים''', עבודת מוסמך, החוג לסוציולוגיה [[אוניברסיטת חיפה]], דצמבר 1983
* '''בני נשר''', בעריכת [[אברהם ברוידס]], הוצאת אחדות, תל אביב, 1949
* '''סקר תל חנן''', הוכן עבור הרשות לבינוי ופינוי אזורי שיקום במשרד השיכון, חברה לפיתוח תעשיות – IDC, 1970
* '''תוכנית מתאר נשר – מכ/195''', המועצה המקומית נשר, 1.10.1986
* '''ספר יגור 40 שנה לעליה על הקרקע – י' טבת תרפ"ג''', בעריכת זאב רימון, בהוצאת משק יגור ו[[הקיבוץ המאוחד]], 1965, תל אביב
* '''אטלס חיפה והכרמל''', עורך [[ארנון סופר]], בהוצאת החברה למחקר מדעי שימושי [[אוניברסיטת חיפה]], 1980
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.nesher.muni.il}}
* {{בוט יישובים/2500|פרופיל|שם=נשר}}
* [http://www.gal-ed.co.il/nesher/show_item.asp?itemId=26&levelId=15483&itemType=0 נשר – המרכז לחקר היישוב ומורשתו]
* [http://www.gal-ed.org.il/nesher/show_item.asp?itemId=27&levelId=15538&itemType=0 גלעד לזכרם – אתר לבני נשר שנפלו במלחמות ישראל]
* [http://www.nesher.muni.il/show_item.asp?levelId=44854 מפת העיר]
* {{דבר|א' סמדר|המועצה המקומית נשר|1955/07/21|01006}} כתבת סיכום על שתי שנות פעילות המועצה המקומית נשר
* {{דבר|ש' שחור|ישוב ותיק והוא ישוב עולים|1956/07/18|00407}} כתבת סיכום על שלוש שנות פעילות המועצה המקומית נשר
==ביאורים==
| 