פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

גרסאות שונות של התיאולוגיההתאולוגיה הפמיניסטית קיימות בקהילות יהודיות. חלקן מקדמות את הרעיון של האלוהות הנשית, הנקבית, כולל פנייה לאל בלשון נקבה כשפה פמיניסטית בכלל ובתוך הסידור בפרט. האקטיביזם היהודי פמיניסטי הפנים-אורתודוקסי מתמקד על פי רוב בפיתוח מרחב ההזדמנויות הדתי לנשים ובמאבק באי השוויון החברתי.<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=פרזיגר, אדם|שם=פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב|כתב עת=רוח חדשה בארמון התורה|עמ=327-372|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2018}}</ref>

סימנים ראשונים לשינוי מהפכני ורחב בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים [[בית יעקב]] בברכתם של רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תכניתתוכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של הלכה מעשית ושל טקסטים מקראיים.<ref name=":3" /> [[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא ׳האישה ביהדות׳ הוא עניין חיוני ליהדות היום, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}</ref>

הארגון הפמיניסטי אורתודוקסי הראשון, [[המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודיה]] הוקם באנגליה על- ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-[[20 ביולי]] [[1922]] לנוכח בעיית הנשים ה[[עגונות]] ומסורבות הגט.<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=שילה, מרגלית|שם=פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה|כתב עת=ציון|עמ=203-224|מו"ל=החברה ההיסטורית הישראלית|שנת הוצאה=2006}}</ref> לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה ל[[חילון]] ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם כדי שיכירו בקשיים העומדים בפני העגונות ויסייעו בפתרונם.<ref name=":4" /> במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הכנסת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפיתרוןכפתרון לבעיית העגינות וסרוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעת החליצה והפוליגמיה. 5 שנים לאחר מכן השתרעה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות{{הבהרה}} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.<ref name=":4" /> מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שיוויוןשוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.<ref name=":4" />

בשלהי שנות ה-90 תאוריית פמיניזם הזהויות הובילה קבוצות נשים דתיות לדרישה בהכרתן כתת -קבוצה מיוחדת.<ref name=":5" /> בשנת [[1997]] הוקם ארגון "[[קולך]]" בידי [[חנה קהת]]. הארגון מאגד בתוכו כאלף חברות (בשנת [[2004]]) וקורא לשוויון מלא, בעיקר בתחומי הדת. הארגון מוציא עלוני פרשת שבוע שנכתבו בידי נשים, מארגן כנסים, פועל לתיקוני חקיקה לטובת [[סרבנות גט|מסורבות גט]] ו[[עגינות|עגונות]] ועוד. בעקבות פעילות הארגון גבר העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.

לימוד תורה נחשב כמצווה החשובה ביותר, שבמשך דורות הייתה מוגבלת (ולעתיםולעיתים אף חסומה) בפני הנשים. הכוונת נשים ללימוד תורה – בעיקר תלמוד, שהיה באופן מסורתי נחלת הגברים –  ופתיחת [[מדרשה תורנית לנשים|מדרשות]] תורניות לנשים כדוגמת מדרשות [[מדרשת לינדנבאום|לינדנבאום]] (ברוריה), [[מדרשת נשמת|נשמת]], [[מדרשת מתן|מתן]] ו[[מדרשת מגדל עוז|מגדל עֹז]] משנים את התמונה ומאתגרים את השיח. נשים לומדות ומלמדות תורה, אם באקדמיה ואם במוסדות אחרים.

חלוקה מקובלת בקרב היהדות האמריקאית היא בין האורתודוקסיה המודרנית והאורתודוקסיה החרדית. האורתודוקסים המודרניים התפתחו על- ידי יהודים משתלבים (בני מהגרי יהודים שניסו לשלב בין אורח החיים הדתי לבין חברה האמריקאית) והחלו לפתח רמות שונות של מחוייבותמחויבות דתית לצד מאפייני התבדלות. האורתודוקסים החרדים צמחו מתוך הישיבות הליטאיות וחצרות החסידות במטרה הישרדותית ולהחיות מחדש את שהושמד בשואה, תוך ניתוק מהמגוון וההטרוגניות של מציאותם החדשה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Liebman, Charles|שם=Orthodoxy in American Jewish Life|כתב עת=The American Jewish Year Book|עמ=21-97|שנת הוצאה=1965}}</ref>

על פי גישה מקובלת ב[[חברת הלומדים]], האישה מתקיימת ביחס אל הגבר ולמענו - כעזר כנגדו שנועד לתמוך בשליחותו הרוחנית בעוד היא דואגת לניהול הסביבה הגשמית.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=צרפתי, אורלי ולירן-אלפר, דליה|שם=ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית|כתב עת=קשר|כרך=40|עמ=126-138|מו"ל=אוניברסיטת תל-אביב|שנת הוצאה=2010}}</ref> מאז שנות התשעים חלו תמורות בחברה החרדית אשר הובילו לשינויים בתפקודי האישה ולהופעת אידאולוגיות פמיניסטיות המתכתבות עם האידיאלים החרדיים ועם מבנה החברה החרדית. גידול דמוגרפי הוביל להתפשטות ההתיישבות החרדית לאזורים בהם נוצר מגע קרוב יותר עם הסביבה החילונית שכלל מפגש עם עולם הערכים החילוני-מודרני, ובכללם פמיניזם. כמו כן, תמורות כלכליות יצרו צורך בהכנסה נוספת. במובן מסוים, התפקיד המסורתי של תמיכה בבעל ללימוד התורה הוא זה שהוביל לכניסת הנשים למעגל העבודה על מנת לדאוג לרווחה כלכלית שתאפשר לבעל ללמוד ולילדים להתקיים ברווחה.<ref name=":1" /> היציאה למעגל העבודה יצרה צורך בהשכלה רחבה יותר בחלק מהמקרים (דבר שיצר צורך בלמידת מקצועות שאינם בהכרח מזוהים עם תפקודים נשיים מסורתיים של טיפול בילדים והוראה), כמו גם העמיקה את המפגש עם העולם החיצוני והוציאה את האישה מהבית. תמורות אלה יצרו חשיפה לערכים פמינסטיםפמיניסטים, ומודעות למעמד האישה והאפשרויות הזמינות לה במסגרתו.

כיום יש זרמים פמינסטייםפמיניסטיים חרדיים בעלי דגשים שונים שאין ביניהם הסכמה גורפת באשר לאופי וכיוון אחד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=צרפתי, אורלי|שם=מנשים שקופות לנשים נוכחות: מאבקן של נשים חרדיות על ייצוגן בכנסת ה-20|כתב עת=מגדר|כרך=4|עמ=1-29|שנת הוצאה=2015}}</ref> הזרמים מתמקדים בהשוות מעמד האישה בתחומי האוריינות, קידום מעמד האישה בזירה הפולחנית של קיום המצוות וקריאה בתורה, שותפות וייצוג במוקדי הכח הציבוריים, והשוואת המעמד במשפט - כמו למשל במתן גט.<ref name=":1" /> בתנועה הפמיניסטית יש המנסים להוביל לשינוי במבנה החברה הגברית הקיימת ויש השואפים להקמת מערך חברתי אלטנטיבי עבור הנשים בו הן יכולות לפעול ולהגיע לעמדות כוח לצד המערך הגברי.

התפתחותן של תנועות פמיניסטיות ספציפיות באנגליה, בארצות הברית, ובמידה מסוימת גם בגרמניה, האיצה את השינויים בתפקידן של הנשים בתנועות דתיות ליברליות באותן מדינות, במיוחד למן הרבע האחרון של המאה העשרים. מזמן שנוסדה התנועה הרפורמית, בגרמניה של המאה התשע-עשרה, מעמדן של הנשים היה בעיני חבריה אחד האתגרים שהציבה המודרניות בפני היהדות המסורתית. בבתי הכנסת הרפורמים בארצות הברית התקיימה ישיבה מעורבת בספסלים משפחתיים כבר בשנות החמישים של המאה ה-19, מתוך מענה לצרכים חברתיים ולאו דווקא כצעד אידיאולוגיאידאולוגי.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=היימן, פאולה|שם=פמיניזם ומעמדן של נשים בתנועה הרפורמית|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=מכון ון ליר|שנת הוצאה=2014|עמ=509-520|עריכה=אבינועם רוזנק}}</ref>