שירת הבקשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avi Abud (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''שירת הבקשות''' הוא כינוי ל[[תרבות|אירוע תרבותי]] שמתקיים בקרב [[עדות המזרח|בני עדות המזרח]] ו[[יהדות צפון אפריקה]], בושבו נהגו [[קהילה|בני הקהילה]] לקום ב[[שבת]] מאשמורת הבוקר ולשיר ב[[צוותא]] אתאוסף "שירת הבקשות"פיוטים טרם [[תפילת שחרית]] של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף. שירי הבקשות הם אוסף [[פיוט|פיוטי]] שירת הקודש שמקורם ב[[יהדות ספרד]]. הפיוטים מבטאים שבח ל[[קב"ה]], ערגה ל[[ארץ ישראל]], פיוטי [[שבת]], ועוד.
 
==רקע היסטורי==
מקורהתהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות באינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מ[[ספרד]], בלפני ה[[ימיגירוש הבינייםספרד|גירוש]]. והיאהתפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, התפתחההייתה בקרבנהוגה בניבספרד וב[[עדותארץ המזרחישראל]] ויוצאי צפון אפריקה.כבר ב[[ימי הביניים]]{{הערה|1=אסיקה מרקס, '''שחר אעיר מתנומות''', שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים, בהוצאת המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים 2007 עמ' 7 (במבוא בחוברת המלווה ששה תקליטורים עם שירת הבקשות השלמה).}}. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים ב[[צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], וקיבלה בתקופה זו מקום של כבוד. עם התפשטותה של תורת ה[[קבלה]] הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות [[אגן הים התיכון]] והונהגה בקהילות [[עיראק]], [[מרוקו]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]], [[איטליה]], [[רודוס]] [[יוון]], [[יוגוסלביה]] [[טורקיה]] [[לבנון]] ו[[סוריה]]. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות ב[[מערב אירופה]] כדוגמת [[אמסטרדם]] ו[[לונדון]].
 
בקהילות יהודיות כגון [[חלב (עיר)|חלב]] שב[[סוריה]], [[טורקיה]] ו[[מרוקו]], התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים. שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר [[שיר ידידות]] בקהילת מרוקו שנדפס בשנת 1921 ב[[מרקש]], וספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מצוינים הלחנים וה[[מקאם|מקאמים]] (נובות, ב"שיר ידידות") כדי להקל על הקהל השר את הבקשות. בקהילות אלו נהגו לקום [[שבת|בשבתות]] החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ולהתאסף יחד בבית הכנסת לשיר את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית.
שירת הבקשות קיבלה מקום של כבוד בחוג המקובלים ב[[צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ועם התפשטותה של תורת ה[[קבלה]] מצפת, המשיכה שירת הבקשות להתפתח והונהגה בקרב יהודי, [[עיראק]], [[מרוקו]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]], [[איטליה]], [[רודוס]] [[יוון]], [[יוגוסלביה]] [[טורקיה]] [[לבנון]] ו[[סוריה]]. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות ב[[מערב אירופה]] כדוגמת [[אמסטרדם]] ו[[לונדון]].
 
ב[[טורקיה]], שירת הבקשות נקראת "שירת המפטירים" ומבוצעת על ידי מקהלות מפטירים. המוזיקה וסגנון השירה יסודם במוזיקה ה[[סופיות|סופית]] והמוזיקה הטורקית-[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]] קלאסית. מקורה של מסורת זו הוא בעיר אדריאנופול (כיום [[אדירנה]]) הנמצאת בחלק האירופי של טורקיה. מסורת מפוארת זו היא נדירה ומבוצעת היום ב[[איסטנבול]].
==שירת הבקשות הירושלמי והמרוקאית==
 
==שירת הבקשות הירושלמיהירושלמית והמרוקאית==
בין הקהילות השונות נכתבו פיוטים שונים ו[[לחן|לחנים]] שונים שהושפעו מהתרבות המקומית ומרבית הלחנים מבוססים על מבנה ה[[מקאם]]. מקובל לחלק את שירת הבקשות לשתיים, שירת הבקשות של [[יהודי צפון אפריקה]] ושירת הבקשות הירושלמית המבוססת בעיקרן על שירת הבקשות של הקהילה ה[[יהדות ארם צובא|חלבית]], ה[[יהדות עיראק|עיראקית]] וה[[יהדות טורקיה|טורקית]].
 
==ספריםספרי לשירתשירת הבקשות==
לאורך השנים סודרו הפיוטים לספרים, לדוגמה:כדוגמת הספר "[[שירי זמרה השלם]]" לשירתשל שירת הבקשות הירושלמית, הספרוהספר "[[שיר ידידות]]" לשירתשל שירת הבקשות המרוקאית וספרים נוספים.
 
==שירת הבקשות כיום==
שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות אלו גם ב[[ארץ ישראל]] כיום. בחלק מהמקומות נהוג להתאסף לשירת הבקשות ביום שישי בלילה למשך שעתיים. גם כיום נוהגים [[בית כנסת|בתי כנסת]] רבים להתאסף מידי שבת ולקיים את שירת הבקשות, גם בימות השבוע מתקיימים אירועי תרבות, מופעי שירה ופיוט ומנהג שירת הבקשות הולך ומתפתח בישראל.
 
==קישורים חיצוניים==
*חנה פתיה, [http://old.piyut.org.il/articles/1032.html מה היא שירת הבקשות?-חנה פתיה,] באתר הזמנה לפיוט
* [http://pizmonim.org הקלטות של מספר פיוטים מתוך שירת הבקשות של יוצאי חלב]
* [[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=321 יפנית, מנגנת עוד, חוקרת את שירת הבקשות של יהודי חלב ] שיחה עם החוקרת קומיקו יאיאמה באתר היגיון בשיגעון