קישוא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
|שם מדעי=Cucurbita pepo var. cylindrica
}}
'''קישׁוּא''' (שם מלא: '''דלעת הקישוא''';{{הערה|שם=דלעת|{{מילון אקדמיה|264|דלעת הקשוא|92490_1}}}} [[שם מדעי]]: ''Cucurbita pepo var. cylindrica'') הוא [[זן תרבותי]] (Cultivar) ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[דלועיים]]. הקישוא הוא מאכל נפוץ הגדל במִקְשָׁה, ונפוץ בגני ירק, אך לפי הגדרה בוטנית הוא [[פרי]].
 
==מאפייני הקישוא==
שורה 30:
מוצאו של הקישוא ביבשת אמריקה. לאחר גילוי אמריקה הובא הקישוא לאירופה והתאקלם באיטליה, וממנה נפוץ גידולו במרבית ארצות אירופה ובמזרח התיכון. בארץ ניסו לגדל כמה וכמה זנים וטיפוסים של קישואים, ומהם נבחר הזן השיחי הלבן לגידול העיקרי של משפחת הקישוא. בשנים המאוחרות יותר הובאו לארץ זנים שעברו טיפוח בארצות אירופה ואמריקה, כמו זוקיני, קלריטה, ברייס ועוד.
 
==שמו==
==ענייני לשון==
הקישוא מוזכר ב[[מקרא]]: "{{ציטוטון|זכרנו... את הקישואים ואת האבטיחים"}} ({{תנ"ך|במדבר|יא|ה}}), אולם משערים כי שם הכוונה הייתה לירק הקרוי בימינו [[מלפפון]]. ייתכן כי מקור הבלבול בשמות הוא שמו ב[[ערבית]] - "כּוּסָא". בעבר הוחלט שיש לקרוא לירק "קישות" או "קישוא-בצל"{{הערה|1{{צ-מאמר|מחבר=[[ראובן סיון]],|שם=התפתחותה של העברית המדעית והטכנית|כתב עת=מדע: עיתון [מדעי לכל|כרך=כה (5–6)|מו"ל=מוסד וייצמן|קישור=http://www1hebreunet.snunitfree.k12.ilfr/heb_journals/mada/255233Sivan-Em.html התפתחותה של העברית המדעית והטכנית]pdf}}}}, וכיום השם הרשמי הוא "דלעת הקישוא"{{הערה|1שם=לפי מינוח - מיני הדלועים (תשס"ו), 2006, כפי שמופיע באתר האקדמיה ללשון העברית [http://hebrew-terms.huji.ac.il/]דלעת}}, אם כי [[האקדמיה ללשון העברית]] מכירה בצורה העממית "קישוא".
 
בראשית [[תחיית הלשון העברית]] היו שהשתמשו במילה "קישוא" במשמעות "מלפפון". העיר על כך [[איתמר אבן-זהר]]:
:{{ציטוט|מי שקורא על אכילת קישואים ב'[[מסעות בנימין השלישי]]' אולי מתקשה להבין איך גיבוריו של [[מנדלי מוכר ספרים|מנדלי]] אכלו את הירק הבלתי מבושל, והוא הדין במי שקורא על "קישואים חמוצים" ב'[[בחורף]]' של [[יוסף חיים ברנר|ברנר]]. אבל קישואיהם של מנדלי וברנר אינם אלא מלפפונים בני זמננו, ואין מקום לומר שהחלטתם הייתה ״גרועה״ מהכרעת העברית החדשה. פשוט, המציאות השרישה את ה״מלפפון״ ושירשה את ה״קישוא״, ואחר כך ייחדה את הקישוא ל״קוסא״ הערבית בגלל דמיון הצליל.|{{הערהצ-מאמר|מחבר=איתמר אבן-זהר, "[|קישור=https://web.archive.org/web/20160303222711/http://www.tau.ac.il/~itamarez/works/hebrew/Ma-bijela-Gitl.pdf |שם=מה בישלה גיטל ומה אכל צ'יצ'יקוב]",|כתב עת=הספרות |כרך=23,|שנת הוצאה=1976}}}}.
 
==גלריית תמונות==
שורה 46:
 
==ראו גם==
* [[קוסהכוסא מחשי]]
 
==קישורים חיצוניים==