|
|קואורדינטות={{coord|32|0|16.44|N|34|54|9.34|E|type:landmark|display=inline}}
}}
[[קובץ:Shavit Ofek7a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיגור הלוויין אופק 7]]
'''התעשייה האווירית לישראל בע"מ''', או בקיצור: '''התעשייה האווירית''', ב[[ראשי תיבות]]: '''תע"א''' (ב[[אנגלית]]: '''Israel Aerospace Industries'''; בראשי תיבות: '''IAI''') היא [[חברה ממשלתית]] [[ישראל]]ית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים [[תעופה|תעופתיים]], מערכות [[חלל]], מערכות [[ביטחון לאומי|ביטחוניות]] ו[[צבא]]יות, ומוצרי [[אלקטרוניקה]]. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של [[נמל התעופה בן-גוריון]] על פני שטח של כ-2,000 [[דונם]]. בנוסף, קיימים מפעלים ב[[יהוד]], ב[[אשדוד]], ב[[באר יעקב]], ב[[באר שבע]], ב[[שדה התעופה עטרות]] וב[[רמת הגולן]]. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם [[מהנדס]]ים, [[הנדסאי]]ם ו[[טכנאי]]ם, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.
בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי ב-2008]] ירדה הרווחיות של הפעילות האזרחית של החברה, בין היתר בשל ירידת ביקושים למטוסי מנהלים.{{הערה|שם=גלובס|1={{קישור כללי|כתובת=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001213801|הכותב=יובל אזולאי|כותרת=שינוי ארגוני בתעשייה האווירית; 5,000 עובדים יושפעו|אתר=Globes|תאריך_וידוא=2018-01-06}}}} נוכח תוצאותיה העסקיות הסכימו ועד העובדים והנהלת החברה ב-2016 על הסכם הבראה ותוכנית התייעלות שבמסגרתה יפרשו 830 מעובדי החברה, מהם 100 עובדים זמניים, במטרה לחסוך לחברה כ-2 מיליארד ש"ח בשנים הקרובות .{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3696356,00.html|title=הסכם היסטורי בתעשייה האווירית: 830 עובדים יפרשו|date=2016-08-24|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-01-06}}}}{{הערה|שם=גלובס}}
ב-[[21 ביוני]] [[2018]] אישר דירקטוריון החברה למנות את [[נמרוד שפר]] למנכ״ל החברה.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/news/macro/1.6198786|title=מנכ"ל חדש לתעשייה האווירית: אלוף במיל' בחיל האוויר - חמישה חודשים בחברה|last=עמית|first=חגי|date=2018-06-21|newspaper=TheMarker|access-date=2018-06-21}}}}
===מנהלי החברה===
==פעילות עסקית וקווי מוצרים==
* [[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] וייצור [[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]]
* תכנון וייצור [[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] ו[[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]]
* תכנון וייצור [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים (כגון ה[[סרצ'ר]])
* תכנון וייצור [[טיל]]ים (למשל [[מנתר]])
* תחזוקה, השבחה והסבה של מטוסים [[צבא]]יים ואזרחיים ו[[מסוק]]ים
* תחזוקת מנועי מטוסים ואביזרים
* תכנון וייצור [[מכ"ם]] ומכשירי קשר
* תכנון וייצור [[ספינה|ספינות]] מדגם [[דבורה (כלי שיט)|דבורה]], שבשירות [[חיל הים]] ה[[ישראל]]י
* ייצור חלקי מטוסים ליצרנים אחרים
* ייצור כני נסע ואביזרים הידראוליים
* ייצור [[מיגון|ערכות מיגון]] ל[[מטוס]]ים, [[מסוק]]ים, [[ספינה|ספינות]] ו[[דחפור]]ים (מפעל "[[רמתא]]")
* הסבת כלי [[צמ"ה]] לכלים בלתי-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק (כגון ה"חלוץ" ו-[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D9T]]) ביחד עם [[זוקו שילובים]]
* מערכות פינוי [[מוקש]]ים
=== ייצור כלי טיס ===
[[קובץ:Unmanned Aerial Vehicle.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי טיס בלתי מאויש מדגם RQ-2 פיוניר]]
במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים. במיזמים אלה:
* '''[[פוגה מגיסטר]]''': [[מטוס סילון]] [[מנוע סילון|דו-מנועי]] ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל ה[[צרפת]]ית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של [[חיל האוויר הישראלי]] בשנת [[1957]]. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
* '''[[ערבה (מטוס)|ערבה]]''': [[מטוס תובלה]] קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר [[1969]]. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת ב[[חיל האוויר הישראלי]] משנות השבעים ועד לאמצע שנת [[2004]]. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר ב[[דרום אמריקה]] וב[[אפריקה]]. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
* '''[[נשר (מטוס)|נשר]]''': [[מטוס קרב|מטוס הקרב]] הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס ה[[מיראז' 5]] הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] מתוצרת ישראל, [[כסא מפלט]] "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי '''[[פיתון (טיל)|שפריר]]'''. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת [[1972]] וזכה להצלחה רבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
* '''[[כפיר (מטוס)|כפיר]]''': [[מטוס קרב]] רב-משימתי, המשלב תכנון [[אווירודינמיקה|אווירודינמי]] צרפתי עם [[מנוע סילון|מנוע]] [[ארצות הברית|אמריקני]]. משנת [[1975]] יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים - למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי ל[[צילום אווירי]].
* '''[[פרויקט הלביא|לביא]]''': פרויקט לייצור [[מטוס קרב]] חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור [[אבטיפוס|אבות טיפוס]] שטסו בטיסות ניסוי החליטה [[ממשלת ישראל]] על הפסקת הפרויקט.
* '''[[וסטווינד]]''': [[מטוס מנהלים]] דו-מנועי, שיכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. תכנונו התבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander, שזכויות הייצור שלו נמכרו לתעשייה האווירית. יוצרו 150 מטוסים מהדגם המקורי, ו-244 מטוסים מדגם מתקדם, שנקרא Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987.
* מפעל '''מלט''' של התעשייה האווירית הוא יצרן מוביל בעולם מבחינת [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים]] שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. "מלט" הוקם על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת [[תדיראן]]. במפעל מפותח ה[[תעתוע (כטב"ם)|תעתוע]], [[מסוק]] ללא טייס ([[מסל"ט]]) טקטי המיועד לדרגי ה[[פלוגה]].
===השבחת מטוסים===
במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים רבים של השבחת מטוסים, לחיל האוויר הישראלי, לחילות אוויר נוספים ולחברות תעופה אזרחיות. במיזמים אלה:
* סטרטוקרוזר: יצירת גרסת כלאיים למטוס [[בואינג 377 סטרטוקרוזר]], שבה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של הסי-97 הצבאי במטוסי סטרטוקרוזר נוסעים אזרחיים.
* "סער": השבחת מטוס [[סופר מיסטר]] באמצעות החלפת [[מנוע סילון|מנועו]] במנוע J-52 של מטוס "[[A-4 סקייהוק]]". המנוע היה חסכוני בדלק, הגדיל את הטווח בכמעט 500 ק"מ ואפשר לשאת מגוון רחב של חימוש כולל [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] מדגם [[שפריר 2]].
* "צוקית": השבחת מטוסי [[פוגה מגיסטר]] של חיל האוויר הישראלי.
* "קורנס 2000": ביולי 1987 החלו טיסות ניסוי של [[אב טיפוס]] ראשון של "קורנס 2000" - שדרוג להארכת חיי הפנטום, שעיקרו מהפכה אמיתית במערכות ה[[אוויוניקה]], החימוש, וה[[מכ"ם]]. ב-[[9 באפריל]] [[1989]] נמסר קורנס 2000 סדרתי ראשון (מס' 668) על ידי התעשייה האווירית לחיל האוויר, ונקלט ב[[טייסת 201]].
* "יסעור 2000": השבחת [[מסוק]]י [[CH-53 סי סטאליון]] של חיל האוויר הישראלי.
=== החכרה ותחזוקת מטוסים עבור חיל האוויר===
* [[אלביט מערכות]] והתעשייה האווירית במשותף, הקימו חברת "תור" אשר רכשה, השכירה ומתחזקת את מטוסי [[M-346 מאסטר|לביא]] - מטוסי אימון של חיל האוויר.
* תעשייה האווירית דרך קבלן משנה חברת "כנפי תחזוקה" בבעלות [[כנפיים אחזקות בע"מ]] מתחזקת את מערך [[לוקהיד C-130 הרקולס|מטוסי קרנף]] ואת [[גאלפסטרים 5|מטוסי נחשון]] של חיל האוויר.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001203174 התעשייה האווירית תתחזק את מטוסי ההרקולס ב-390 מיליון ש'], אתר גלובס, 30 באוגוסט 2017}}.
==מבנה ארגוני==
==== מפעל רמתא ====
'''מפעל רמתא''' ממוקם ב[[באר שבע]] והוקם ב-[[1967]] ביוזמת [[ממשלת ישראל]] לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי הנגב. מקור שם רמתא: '''ר'''כיבים ו'''מ'''ערכות '''ת'''עשיה '''א'''וירית. המפעל עוסק בתכנון, ייצור והרכבה של מערכות שונות, בהן:
* כלים יבשתיים: [[רכב קרבי משוריין|רק"ם גלגלי]] ([[שיריונית]]), [[מיגון]] פלטפורמות באמצעות [[שריון לכלי רכב]], הסבת [[ציוד מכני הנדסי]] לשימוש [[צבא]]י כולל מיגון, אמצעי פריצה ל[[שדה מוקשים|שדות מוקשים]], [[רובוט]]יקה קרקעית כולל ציוד מכני הנדסי ב[[שלט רחוק]], והשתתפות בייצור [[טנק המרכבה]].
* ייצור והרכבה של כלים ימיים: ספינות סיור ותקיפה מהירות, כאשר מוצר הדגל הוא ה[[דבורה (כלי שיט)|סופר-דבורה סימן 3]].
*ייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מ[[חומרים מרוכבים]].
* [[כלי רכב בלתי מאויש]]ים הכוללים [[ציוד מכני הנדסי]] ו[[משאית עפר|משאיות עפר]] אוטונומיות, שאפשר לפקח ולשלוט עליהן מחדר בקרה מרכזי.{{הערה|{{גלובס||דחפורים אוטונומיים ומשאיות ממוחשבות: התחומים החדשים של תע"א|1001233441|29 באפריל 2018}}.}}
* הרכבה ותחזוקה של קרונות עבור [[רכבת ישראל]].{{הערה|{{הארץ|שרון קדמי|רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל|1.1065845|12 בדצמבר 2005}}}}
===אלתא מערכות===
==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Israel Aerospace Industries|שם ויקישיתוף=התעשייה האווירית לישראל|ויקימילון=IAI|ויקימילון 2=תע"א}}
* {{סמל|אתר רשמי|20}} האתר הרשמי של התעשייה האווירית: [http://www.iai.co.il/2013/22031-he/homepage.aspx עברית], [http://www.iai.co.il/2013/22031-en/homepage.aspx אנגלית]
* {{מידע בורסאי|התעשייה האווירית לישראל בע"מ|1457|}}
* [https://www.youtube.com/user/CinemaIAI " התעשייה האווירית לישראל IAI"] הערוץ הרשמי של החברה ב YouTube
* [http://www.iai.co.il/2013/37243-48355-he/CompanyInfo.aspx דו"חות קיימות של החברה], [http://www.iai.co.il/Sip_Storage//FILES/9/42459.pdf דו"ח קיימות 2015], [http://www.iai.co.il/Sip_Storage//FILES/8/42738.pdf דו"ח קיימות 2016]
* {{TheMarker|אמיר טייג|הצצה לתוך אחת מחברות ההיי־טק המתקדמות בעולם - התעשייה האווירית|1.2449498|2 באוקטובר 2014}}
* {{סרטונים}} {{גלובס||צפו: הצצה לפיתוחים של חברת ההייטק הגדולה בישראל|1001037012|18 במאי 2015}}
* תומר גנון, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3709806,00.html החקירה בתעשייה האווירית הגיעה לגבינה ולמשכנתאות], באתר [[כלכליסט]], 19 במרץ 2017
* {{TheMarker|שוקי שדה|צניחה חופשית: כך נהפכה גאוות היצוא הביטחוני - לחברה שמתקשה להתרומם|1.5599530|4 בינואר 2018}}
==הערות שוליים==
| 