עין יהב – הבדלי גרסאות

בשנת [[1952]] הגיעו עשרות [[גדנ"ע]]ים לעין יהב, שהיה עד אז נקודת מצפה [[חקלאות|חקלאית]] של ה[[שירות חלוצי לישראל|שח"ל]] (שירות חלוצי לישראל). הגדנ"עים הקימו בה את החווה השנייה של הגדנ"ע בערבה, שלאחר כשנה פורקה. באותןבשנת אדמות1958 הוקםהגו שי בן אליהו וחגי פורת את רעיון הקמת יישוב בעין יהב, כנהוג בימים אלו פנו לצבא להקמת האחזות נחל במקום. לאחר שקיבלו סרובים נרחבים מכל מי שפנו אליו פנו ישירות לבן גוריון וב- 7 לאוגוסט 1959 נתן בן גוריון את האישור להקמת ההאחזות. בקיץ 59' עלו חגי, שי, ומספר חברים מכפר יהושוע על הקרקע בעין יהב על מנת להכין את השטחים החקלאיים לבני הגרעין הראשון אשר היו בטירונות באותה עת ובכדי לא לאבד את עונת הגידול של אותה שנה. ב- 23 לנובמבר 1959 עלה הגרעין הראשון לקרקע. וכך קם המ[[יישוב|ושב]] בשנת [[1959]] כ[[היאחזות נח"ל]], שאוזרחה בשנת [[1962]] והפכה ל"מושבוץ" (שילוב של מושב ו[[קיבוץ]]). בהמשך הפך ל[[מושב שיתופי]] וכיום הוא [[מושב עובדים]].