לבנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מופיע כבר בפסקת הפתיחה |
תיקון מספר ושנה, עיצוב הערת שוליים |
||
שורה 20:
| שמות מנהיגים = [[מישל עאון]] {{ש}} [[סעד אל-חרירי]]
| אירועי הקמה = - [[עצמאות]] {{ש}} - הכרזה {{ש}} - הכרה
| הקמה =
| תאריכי הקמה = מ[[צרפת]] {{ש}} [[22 בנובמבר]] [[1943]] {{ש}} [[1 בינואר]] [[1944]]
| ישות קודמת = {{דגל|לבנון הגדולה||+}}
| פירוק =
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 1.6%
| מטבע = [[לירה לבנונית]]
שורה 34:
| מפה נוספת מתבנית = {{מפת מיקום|מדינה=לבנון|שם=לבנון|אורך=36|רוחב=34.2|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
}}
'''לְבָנוֹן''' או בשמה הרשמי '''הרפובליקה הלבנונית''' (ב[[ערבית]]: '''الجمهوريّة اللبنانيّة''', אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (אל)לֻבְּנַאנִיַה; ב[[צרפתית]]: '''République libanaise''') היא [[מדינה]] [[ארצות ערב|ערבית]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. המדינה [[גבול|גובלת]] ב[[ישראל]] בדרום, ב[[סוריה]] במזרח ובצפון, וב[[הים התיכון|ים התיכון]] במערב. שטחה כ-10,400 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה כ-6.
הארץ נקראת כך, על-שם [[הר הלבנון]], בעל הצבע ה[[לבן]], והוא גם שמה המקראי, ושמה של הארץ גם בשפות אחרות, כולל ערבית. בערבית הוא נכתב لُبْنَان ונהגה: לֻבְּנָאן ([[ערבית ספרותית]]) או לְבְּנֵין (ערבית סורית). ב[[צרפתית]]: Le Liban.
שורה 49 ⟵ 48:
===מהשלטון העות'מאני ועד מלחמת העולם הראשונה===
{{ערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של לבנון: שלטון עות'מאני (1516–1832)|לבנון תחת השלטון העות'מאני]], [[היסטוריה של לבנון: שלטון בשיר השני בחסות מצרים (1832–1840)|לבנון תחת בשיר השני]], [[היסטוריה של לבנון: הקאימקאמיות (1840–1861)|תקופת הקאימקאמיות]]}}
בשנת [[1516]] פלשו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] לאזור, והעניקו את השליטה באזור [[הרי השוף]] והסביבה ל[[אמיר]] [[פח'ר אל דין הראשון]] מבית הנכבדים הדרוזי [[בית מען]] (בהמשך "בית שהאב"). באותה תקופה הונהגה [[פיאודליזם|מערכת פיאודלית]] מיוחדת שלא התבססה כמקובל על כפיפות לאדון אלא על חכירה. כמו בראש המערכת הפיאודלית האירופית, גם בלבנון עמד בראש האדונים שליט-על שתוארו "אמיר ההר". אדמת הר-הלבנון חולקה ל-24 מוקאטעאת (אזורים). בראש כל מוקאטעה עמד שליט האזור – המוקטעג'י, אשר הוא ראש משפחת נכבדים המחויבת להעביר מס אל אמיר ההר שבתורו מחויב להפריש [[מס]] לואלי של [[צידון]].
[[קובץ:Tyre Triumphal Arch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת הניצחון של [[צור (לבנון)|צור]], לבנון]]
טבח עין דארה בשנת [[1711]] הביא בהדרגה לדלדול האוכלוסייה ה[[דרוזים|דרוזית]] באזור דרום הר-הלבנון, אל מול הגירה לאזור של [[נוצרים מארונים]]. בשנות השלטון המצרי של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] ובנו [[איברהים פאשה]] (1832–1840) בלבנון, ביטלו המצרים את האפליה המקובלת כלפי המארונים ובכך העלו עליהם את רוגזם של הדרוזים. בתקופת זו הושלם המהפך הדמוגרפי באוכלוסיית ההר מבחינת הרכב העדות: המארונים אשר היו מיעוט נהפכו לרוב גדול. עם הסתלקות איברהים פאשא מהאזור והגלייתו של אמיר ההר, [[היסטוריה של לבנון: שלטון בשיר השני בחסות מצרים (1832–1840)|בשיר השני]] ([[1840]]) בעקבות לחץ חמש מעצמות [[אירופה]], חזר לשלוט שלטון ישיר הסולטאן העות'מאני. על מנת להפיג את המתח הבין-עדתי ולהסדיר שלטון בהר ניסח הנסיך ה[[האימפריה האוסטרית|אוסטרי]], [[מטרניך]], בשנת 1843, במסגרת מאמציה של אוסטריה להשיג שליטה בלבנון, הסדר ייחודי הכולל שני [[היסטוריה של לבנון: הקאימקאמיות (1840–1861)|קַאִימַקַאמים]] (שליטי [[נפה (יחידה (שלטונית)|נפה]]) שיהיו כפופים לואלי של צידון: אחד מארוני והשני דרוזי.
| |||