מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
==מבנה מערכת המשפט==
עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[1918]], משנכנסה לתוקפה הפסקת האש ובשיחות השלום החלו מסתמנים גבולות חלוקת המנדטים במזרח התיכון, עלה הצורך במשפטן שינסח במהרה מעין 'חוקה' או מערכת משפטית בארץ ישראל. מאחר והכוחות בפיקודו של גנרל אלנבי גירשו את הטורקים מפלשתינה, השטח היה למעשה תחת כיבוש צבאי, ומשימת הסדרת המערכת המשפטית הוטלה על הצבא. האדם שנבחר למשימה היה [[אורם קלארק]], קצין תותחנים בעל נסיון ורקע משפטי, שהניח למעשה לבדו, בתוך חודשים בודדים, את התשתית למערכת משפטית כוללת בארץ.<BR>
בתי המשפט של [[המנדט הבריטי]] החלו לפעול ביוני 1918, על פי המתכונת של בתי המשפט בתקופה העות'מאנית. הם כללו{{הערה|שם=דואר19|{{דואר היום||השבוע המשפטי|1919/08/14|00303}}}}:
* בתי משפט שלום, שדנו בעניינים ממוניים עד 50 [[לא"י]] ובעוונות קלים שעונשם מספר חודשי [[מאסר]] ובמקרים נדירים עד 4 שנות מאסר. בבתי משפט אלו כיהנו שופטים מבני ארץ ישראל, אולם היו גם שופטי שלום בריטים, בין השאר לשם שפיטה של נתינים בריטים{{הערה|שם=דוח21}}. בתחילה שימשו קציני המחוז בתפקיד, אולם עם הגידול באוכלוסייה נתמנו שופטי שלום בריטים ייעודיים{{הערה|{{דבר||ירושלים שופט שלום בריטי|1931/06/21|00401}}}}{{הערה|{{דבר||עוד שופט בריטי|1932/10/04|00118}}}}{{הערה|{{דבר||שופט שלום בריטי בתל אביב|1936/01/19|00110}}}}{{הערה|{{דבר||המצב בבתי המשפט|1937/07/13|00406}}}}. בשנת 1941 הגיע מספר שופטי השלום הבריטים לחמישה{{הערה|{{דבר||שופט שלום בריטי חדש|1941/09/12|00602}}}}.
| |||