מוזיקת צבעי צליל – הבדלי גרסאות

אחד המלחינים החלוצים של רעיון זה היה [[ארנולד שנברג]], מחשובי ה[[מלחין|מלחינים]] והתאורטיקנים של תקופתו. במאמריו הפליג שנברג, וטען כי גובה הצליל עצמו הוא סוג של גוון, וכי יש להתייחס לכך בהתאם. בדמיונו תיאר שנברג אידיליה שבה יאזינו בני האדם ל[[מלודיית צבעי צליל]] (Klangfarbenmelodie). פרט לניסוחו של הרעיון, אשר נודע עוד קודם לכן, הביא שנברג רעיון זה לכדי ביצוע ממשי, גם אם ראשוני מאוד ועדיין לא בשל. את ראשית הרעיון ניתן לשמוע בקטע השלישי מתוך חמישה קטעים לתזמורת, אופ. 16. קטע זה נקרא בפשטות "צבעים" (''Farben''). ה[[פרטיטורה]] של פרק זה גדולה במיוחד, וכוללת כלי נגינה שונים ומרובים, וכן מפריד את ה[[הכפלה (מוזיקה)|הכפלות]] של כלי התזמורת, כך שבפועל ישנם תפקידים עצמאיים רבים יותר. בפרק זה משתמש שנברג בשילובים של כלי נגינה בתזמורת, ויוצר תבניות צבעוניות לאורך הפרק כולו, על בסיס [[אקורד]] 6-צלילי החוזר בפיגורציות שונות. שנברג כותב ל[[מנצח]] כי עליו להורות לנגנים לנגן את תפקידים בדיוק המרבי, ולגרום לכך שכניסותיהם של כלי הנגינה לא תובחנה, אלא תהיינה חלקות ככל האפשר, וכן כי יש ליצור מעברים נקיים וחלקים בין הגוונים השונים.

 

 

==התפתחות הגדרת הצליל במוזיקה המערבית==