ויקיפדיה

היסטוריה של התעופה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏1903-1945: הטיסה הראשונה לא הייתה לגובה 37 מטר אלא למרחק 37 מטר. ערכה 12 שניות והיתה לגובה של 3 מטר בלבד
תגיות: גרשיים שגויים עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, עיצוב
שורה 5:
חלומו של האדם להמריא אל על הוא חלום עתיק יומין שהחל להתגשם רק בעת החדשה והגיע לידי מימוש בחולות [[קיטי הוק]] ב-[[17 בדצמבר]] [[1903]]. באותו יום, שנרשם לעד בספרי ההיסטוריה הצליח [[האחים רייט|אורוויל רייט]] להמריא למשך 12 שניות במטוס אשר בנה עם אחיו וילבור. אותו תאריך חורפי של תחילת [[המאה ה-20]] היה תחילתו של עידן ה[[תעופה]] הממונעת אך גם לאקורד הסיום של המרוץ לכיבוש השמיים שנמשך אלפי שנים והשתתפו בו אנשי חזון וממציאים לדורותיהם.
 
כלי התעופה הראשון הוא ה[[עפיפון]] שהומצא בסין במאה החמישית לפני הספירה. מאוחר יותר ובאופן בלתי תלוי התפתחו ב[[ספרד המוסלמית]] דאונים ומצנחים לשימוש צבאי גם כן. [[לאונרדו דה וינצ'י]] שירטט מספר דגמים של כלי תעופה, אך הוא לא ניסה לבנות בפועל אף אחד מהם.
 
היו אלה [[האחים מונגולפייה]] מצרפת שהצליחו לעלות לאוויר בשנת [[1783]] בכדור פורח. אותה טיסה בכדור הפורח נחשבת לפעם הראשונה בה הצליח האדם לעלות לאוויר במכונה שבנה, אך הכדור הפורח של האחים מונגולפייה היה קל מן האוויר והיה נתון לחסדי הרוח. לאחר טיסתם של זוג האחים חיפשו ממציאי העולם דרך לשלוט בכלי הטיס במעופם. הראשון שהצליח בכך היה [[אוטו ליליינטל]] הגרמני שפיתח את עקרונות ההיגוי המשמשים מטוסים עד ימינו אנו והדגים אותם על דאון שבנה בשנת [[1891]]. כעת כל שנותר הוא להוסיף לדאון מסוג זה מנוע ולהמריא סוף סוף במכונה הנתונה לשליטתו המוחלטת של הטייס. אוטו ליליינטל עמל לילות כימים על בנייתו של דאון ממונע, אך באחת מטיסותיו דאונו התרסק וליליינטל לא זכה לראות את חלומו מתגשם. חלומו של ליליינטל ושל רבים אחרים הוגשם בידי [[האחים רייט]] בשנת [[1903]] כאשר הם המריאו בדאון ממונע במנוע בוכנה אותו בנו בעצמם.
שורה 13:
כיום, מטוסי סילון מקשרים בין כל קצווי תבל במהירויות העולות לעיתים על מהירות הקול ונראה כי כמעט ולא מתקבל על הדעת לתאר עולם בלעדיהם. אך מה שעוד פחות מתקבל על הדעת הוא שמטוסי סילון אלה התפתחו מהמטוס הקטן והשברירי של האחים רייט.
 
==ראשית הדרך==
[[קובץ:Landon-IcarusandDaedalus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דדאלוס ואיקארוס]]
כמיהתו של האדם לטוס באה לו כנראה בעקבות ההתבוננות בציפורים והרצון לחקותן. הדוגמה המוכרת ביותר לניסיונות אלה היא כנראה הסיפור על [[דדאלוס]] ואיקארוס מ[[המיתולוגיה היוונית]] בו דדאלוס בנה לעצמו כנפיים מנוצות ו[[שעווה]] ועף בהצלחה בסיוען. ניסיונו של האדם לעוף כמו ציפור לעומת זאת נכשל פעם אחר פעם, אך הניסיונות לבנות כנפיים ולקפוץ איתן ממגדלים נמשכו עד למאה השבע-עשרה.
שורה 21:
לפי ההיסטוריון של המדע [[ג'וזף נידהם]], כבר ב[[המאה ה-3|מאה ה-3]] לפני הספירה היו ידועות ב[[סין (אזור)|סין]] [[עששית נייר|עששיות נייר]] המרחפות בעזרת אוויר חם. כמה מאות שנים לאחר מכן, הגנרל זוג'ה ליאנג השתמש בעששיות לצורך הטלת מורא על האויב. הבלון, שזכה לכינוי "הפנס של קונגמינג", ריחף כשמתחתיו דלקה תמידית [[מנורת שמן]] שתפקידה היה לחמם את האוויר. האויב שראה מעליו באוויר מעין כדור אור מרחף היה משוכנע כי כוחות עליונים באו לעזרת הסינים.
 
כמה מאות שנים מאוחר יותר, היסוי המוסלמים ב[[ספרד]] ניסו את מזלם בדאיה ממגדלים ומצריחי [[מסגד]]ים. המהנדס הכימאי [[עבאס איבן פירנאס]] בנה דאונים בתמיכתו של האמיר עבד אל-רחמן השני. באחת הפעמים הוא בנה דאון מבד המתוח על קורות עץ והוסיף לו מכשיר מעיןדמוי מטריה. כאשר הוא ניסה את הדאון שבנה וקפץ מצריח של מסגד, הדאון מיאן לעוףהדאון לרחף והמכשיר דמוי המטריה נפתח והאט את נפילתו של איבן פירנאס בצניחה המוצלחת המתועדת הראשונה.
 
בתקופת ה[[רנסאנס]], שורטטו [[סקיצה|סקיצות]] כלי הטיס הרבות ביותר שורטטו על ידי [[לאונרדו דה וינצ'י]] לאחר שעות רבות של התבוננות בציפורים. הוא תיכנן מספר דגמים של [[מסוק]]ים הממריאים אנכית ומטוסים שהיו אמורים לטוס תוך נפנוף בכנפיהם. רוב דגמיו של דה וינצ'י לא היו מעשיים, אך דגם אחד נבנה בסוף [[המאה ה-20]] וביצע טיסה מוצלחת.
 
==1700-1903==
[[קובץ:LaFranceAirship.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ספינת האוויר לפראנס]]
בקיץ של שנת [[1783]] המריא מ[[ורסאי|וורסאי]] שליד [[פריז]], [[כדור פורח]] ובו [[כבשה]], [[ברווז]] ו[[תרנגול]]. שלושת בעלי החיים הללו היו הטייסים הראשונים בתולדות האנושות כאשר טסו למרחק של מספר קילומטרים בכדור הפורח שתוכנן ונבנה בידי [[האחים מונגולפייה|ז'וזף ואטיין מונגולפייה]]. ז'וזף ואטיין, שניים משישה עשר בניו של פייר מונגולפייה ניחנו בחוש טכני מפותח. הם עבדו במפעל ה[[נייר]] המשפחתי ובמהלך עבודתם הבחינו כי עשן הנפלט מאחד מכבשניהם הצליח להעלות כלפי מעלה שקית נייר. הם חשבו כי עשן בעל תכונות מיוחדות ובנו דגם מוגדל של שקית הנייר בציפיה כי העשן יעלה גם אותו אל על. ב-[[19 בספטמבר]] [[1783]] הפריחו האחים מונגולפייה בוורסאי דגם של כדור פורח אותו בנו, לנגד עיניהם של [[לואי ה-16]] מלך צרפת והמלכה [[מארי אנטואנט]]. החל ביום זה ובמשך 200 שנים, הבלונאות הייתה הדרך הבלעדית לטוס.
 
לאחר הצלחת הניסוי של האחים מונגולפייה החלו לצוץ בשמיים כדורים פורחים מאוישים. הכדורים הפורחים הלכו והתפתחו ואף שינו את שמם ל[[ספינת אוויר|ספינות אוויר]]. ספינות האוויר שפיתוחן הואץ במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] היו בעצם כדורים פורחים הניתנים לשליטה. בשנת [[1884]], בלב המרוץ לבניית המטוס הראשון, הוצגה בצרפת ה-La France, ספינת האוויר הראשונה הנתונה לשליטתו המוחלטת של הטייס. בשנים שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]] הופיעו בשמיים [[צפלין|הצפלינים]] - ספינות אוויר חדישות אותן בנה [[פרדיננד פון צפלין|הגראף צפלין]] לפי התוכניות אותן קנה מאלמנתו של [[דויד שוורץ]].
 
נדמה היה כי ספינות האוויר יהפכו עתה לשליטות הבלעדיות של השמיים וייתכן שזה מה שהיה קורה אלמלא עובדה אחת שהייתה בעוכריהן: ה[[מימן]] בו מולא הבלון של ספינות האוויר היה דליק ביותר וכל ניצוץ היה עלול לשרוף את הספינה כולה. עובדה זאת הייתה הגורם למספר תאונות מצערות של ספינות אוויר שהמפורסמת מכולן הייתה התאונה של [[הינדנבורג (ספינת אוויר)|ספינת האוויר הינדנבורג]] בשנת [[1937]] שהקיצהשהביאה לסופה את הקץ על עידן ספינות האוויר כולן. כיום אמנם עדיין ניתן לראות ספינות אוויר בודדות בשמיים, אך ללא ספק שבהיקפים מינוריים הרבה יותר מההיקף לו ציפו מתכנניהן.
 
הסיבה העיקרית להיכחדותן הכמעט מוחלטת של ספינות האוויר היא כנראה הופעתה של אופציית טיסה עדיפה בשמיים - ה[[מטוס]]. דאונים היו קיימים כאמור כבר ב[[ימי הביניים]], אך [[מנוע]] שניתן יהיה לחבר לדאונים הללו ודרך לשליטה מוחלטת בהם לא הייתה בנמצא. [[סר ג'ורג קליילי]] היה הראשון שחקר לעומק את ה[[פיזיקה]] של הטיס. לאור מחקריו הוא בנה דאון שהיה בנוי על פי עקרונות הטיסה המשמשים אותנו עד היום וביצע בו טיסה מוצלחת ב-[[1804]].
שורה 38:
התקדמות נוספת נרשמה בשנת [[1856]] כאשר ז'אן מארי לה-ברי ביצע טיסה ולראשונה הצליח לעלות גבוה יותר מהנקודה ממנה המריא לאחר שדאונו נגרר לאורך חוף הים על ידי [[סוס]].
 
המרוץ לבניית המטוס נכנס לישורת האחרונה בשנות ה-80 של [[המאה ה-19]]. חלוצי תעופה כ[[אוטו ליליינטל]] ו[[פרסי פילשר]] עמלו על שיפור הדאונים והפיכתם לכלים ממונעים. אוטו ליליינטל הגרמני הצליח בתחילת העשור האחרון של המאה ה-19 לטוס בקביעות למרחקים העולים על 25 מטרים בעזרת הדאונים אותם בנה במו ידיו. עד שנת [[1896]] הוא כבר היה לחלוץ התעופה המוכר בעולם וביצע יותר מ-25002,500 טיסות בשלל דאוניו. למרות ניסיונו וידיעותיו הרבים בתחום הטיס, ניסיונו לבנות מכונה מעופפת ממונעת הנתונה לשליטתו העלה חרס פעם אחר פעם.
 
פרסי פילשר בנה 4ארבעה דגמי דאונים בשנת [[1899]] ונדמה היה כי הצליח להגיע רחוק יותר מכל אחד אחר. הוא הצליח לבנות אב טיפוס של כלי טיס ממונע שעל פי מחקריו היה עתיד להמריא. אך פילשר לא זכה להטיס את הכלי שבנה. הוא נהרג בתאונת גלישה ותוכניותיו נשכחו.
 
פילשר לא היה היחיד שהחלום לטוס עלה לו בחייו. הוא, כמו גם אוטו ליליינטל נהרגו בתאונות טיסה עם דאוניהם. לאור תאונות טרגיות אלה עמלו מהנדסים רבים עמלו על בניית דאון ממונע לא מאויש, ו[[סמואל לנגלי]] שהיה אחד הממציאים האמריקאיים המפורסמים של אותה התקופה, הטיס מספר דאונים כאלה מ[[נהר הפוטומק]] בשנת [[1903]] אך הם התרסקו בזה אחר זה. אין פלא אפוא, שכאשר בשלהי שנת [[1903]] הודיעו שני בוני [[אופניים]] עלומי שם מ[[אוהיו]] כי עלה בידם לבצע טיסה ממונעת דברם התקבלו תחילה בביטול ואף בגיחוך.
 
==1903-1945==
[[קובץ:Wrightflyer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת הטיסות הראשונות של ''"המעופף של רייט''"]]
וילבור ואורוויל [[האחים רייט|רייט]], שני בוני אופניים מאוהיו, [[ארצות הברית]], עסקו החל משנות ה-90 של [[המאה ה-19]] בניסיונות לבנות מכונה מעופפת. בשנים [[1900-]]–[[1902]] הם ייצרו בסדנת האופניים שלהם סדרה של דאונים אשר במהלך בנייתם ערכו מדידות אווירודינמיות מדויקות להפליא. הם בנו לשם כך את [[מנהרת רוח|מנהרת הרוח]] הראשונה אי-פעם שבעזרתה שיכללו את דאוניהם. בסוף שנת [[1903]] הם כבר היו מסוגלים להוסיף לדאונם [[מנוע בוכנה]] קל משקל אותו פיתחו בעצמם. ב-[[17 בדצמבר]] 1903 התקבצו ארבעה מבוגרים וילד לחזות בניסיון הטסת ה''"מעופף של רייט''". וילבור נבחר להטיס ראשון אך לא הצליח להמריא.{{הערה|שם=WDL|1={{cite web |url = http://www.wdl.org/en/item/11372/ |title = Telegram from Orville Wright in Kitty Hawk, North Carolina, to His Father Announcing Four Successful Flights, 1903 December 17 |website = [[World Digital Library]] |date = 1903-12-17 |accessdate = 2013-07-21 }}}} לאחריו היה זה תורו של אורוויל רייט שהצליח לעלותלהטיס את ''"המעופף''" למרחק של 37 מטרים בטיסה שארכה 12 שניות. האדם הצליח לטוס.
 
לאחר הטיסה הראשונה התעופה החלה התעופה לשבור שיא אחר שיא. תחילה היו אלה שיאי מרחק על היבשה שנשברו על ידי גברים. ב-[[8 ביולי]] [[1908]] הייתה תרזה פלטייר האיטלקייה האישה הראשונה שטסה במטוס כנוסעת. ב-[[25 ביולי]] [[1909]] חצה [[לואי בלריו]] במטוסו את [[תעלת למאנש]] והיה הראשון שהטיס מטוס מעל מקווה מים גדול. ב-[[1910]] פיתח הנרי פאבר את המטוס הימי. בשנת 1910 הוצג והוטס ה[[קואנדה 1910]] שהיה מטוס הסילון הראשון.
 
===[[מלחמת העולם הראשונה]]===
שורה 57:
 
===שנות ה-20 וה-30===
בתקופה זו חוותה התעופה את ההתפתחות הרבה ביותר שלה עד כה. טייסי הקרב של המלחמה פרשו והחלו להעלות מופעים בהם הטיסו מטוסי שעשועים. בעקבות הפופולרית של מופעים אלה הכריזו העיתונים הגדולים על פרסים לאלה אשר ישלימו אתגרי תעופה שונים. האתגר הגדול ביותר מבין אלה היה לחצות את [[האוקיינוס האטלנטי]] ללא חניית ביניים. [[צ'ארלס לינדברג]] בנה לצורך כך מטוס פשוט אשר אפילו מכשירי הקשר הוצאו ממנו על מנת להקל במשקל ולפנות מקום רב יותר ל[[דלק]]. המטוס, שכונה '''"הרוח של סיינט לואיס"''', היה זה שמו של המטוס, המריא מ[[ניו יורק]] ב-[[20 במאי]] [[1927]] וכעבור 33 וחצי שעות של אי ודאות נחת המטוס בלה בורז'ה שליד [[פריז]]. לינדברג זכה ב-25,000$ והאנושות זכתה לראות כי כבר לא נשאר מרחק אותו לא מסוגל המטוס לגמוא.
 
בשנים אלה השתנתה צורת המטוס לבלי הכר, מטוסי ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] הדו-כנפיים פינו את הדרך למטוסים חד כנפיים עשויים מסגסוגת [[אלומיניום]], התעופה האזרחית התפתחה והנוסעים החליפו את תיירות האוניות במטוסים. המטוס שתרם לכך יותר מכל היה ללא ספק ה[[דאגלס DC-3]] הנודע בכינוי [[DC-3 דקוטה|דקוטה]]. הוא הציע לנוסעים חווית טיסה הדומה לתנאים אליהם הם רגילים מאוניות הנוסעים והיה להצלחה מסחררת. מטוסים החלו להגיע ליותר ויותר נקודות על [[כדור הארץ]] ושדות תעופה נבנו בקצב הולך וגדל.
שורה 69:
כניסת [[ברית המועצות]], ארצות הברית ו[[יפן]] הקיסרית למלחמה הוסיפה שלל מטוסים לקרבות. אך היו אלה המטוסים האמריקאיים שבלטו מעל השאר, ובייחוד מטוס ה-[[P-51 מוסטנג]] שהיה לדעת רבים המטוס המוצלח במלחמה. ככל שהמלחמה קרבה אל סופה הלכו ותפסו המפציצים הכבדים תפקיד חשוב יותר ויותר בהפצצת עריה ומרכזי התעשייה של פנים גרמניה הנאצית. מפציצי ה-B-17 והB-29- האמריקאיים הכו פעם אחר פעם בלב גרמניה ועל אף טילי השיוט הקטלניים V-1 וV-2 שהגרמנים הכניסה לשירות מבצעי בסוף המלחמה, תבוסתה הייתה כבר בלתי נמנעת. בימיה האחרונים של המלחמה נכנס למשחק כלי חדש: מטוס הסילון. ה[[גלוסטר מטאור]] הבריטי החל לפעול בשמי אירופה וכך גם התשובה הגרמנית - ה[[מסרשמיט 262]]. שני החלוצים של עידן הסילון אמנם הספיקו ליטול חלק פעיל במלחמה אך הם היו מועטים מדי ומאוחרים מדי על מנת להטות את הכף לכאן או לכאן.
 
==מ-1945 עד היום==
[[קובץ:X15_on_B52_wing_pylon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|X-15 מחובר לכנף של מפציץ מדגם B-52]]
לאחר תום מלחמת העולם השנייה החלו מטוסי הבוכנה לפנות את מקומם למטוסי הסילון. תחילה הוצאו משירות מטוסי הקרב המצוידים במנוע בוכנה, ולאחר הצגתו של ה[[דה הבילנד קומט]], וביתר שאת לאחר פיתוחו של ה[[בואינג 707]], יצאו משירות גם רוב מטוסי הנוסעים שאינם סילוניים.
 
מנוע הסילון איפשר לאדם להתקרב בטיסתו ל[[מהירות הקול]], אך כאשר קרבו מטוסי הסילון התקרבו ל[[מחסום הקול]] הם החלו לשקשק ולרעוד והיה חשש שיתפרקו. בסופו של דבר הטכנולוגיה התגברה הטכנולוגיה על הפחדים ובאוקטובר [[1947]] טס טייס הניסוי האמריקאי [[צ'אק ייגר]] במטוס ה[[בל X-1]] ועבר את מהירות הקול. לא חלף זמן רב ונבנו מטוסי הקרב העל קוליים הראשונים בייצור סדרתי.
 
כעבור מעט יותר מעשור, גם השמיים כבר לא היו הגבול כאשר בשנת [[1961]] [[יורי גגארין]] היה לאדם הראשון שביצע טיסת חלל. בטיסה זו הוא הקיף את כדור הארץ תוך 108 דקות.
 
כעבור 6שש שנים, בשנת [[1967]], טס המטוס בעל המנוע הרקטי, [[X-15]], במהירות הגבוהה ביותר שהאדם השיג מעודו. 7,297 הקילומטרים לשעה אותם השיג המטוס היו יותר מפי-6 ממהירות הקול שנשברה לראשונה רק 20 שנה לפני כן, ופי 146 ממהירות מטוסם של האחים רייט שהמריא אך לפני מעט יותר מ-60 שנה.
 
גם המסוק הלך והתפתח בשנים אלה. בשנת [[1946]] עיצב ארתור יאנג מחברת בל את המסוק [[בל 47]] שהיה הראשון שזכה ברישיון שימוש אזרחי בארצות הברית. 20 שנים לאחר פיתוח מסוק חלוצי זה הוצג מסוק חשוב אחר, ה[[בל 206]] המפורסם שהפך למסוק המסחרי הנמכר ביותר אי פעם. גם בתחום הצבאי מקומם של המסוקים לא נפקד, [[מלחמת וייטנאם]] הייתה המלחמה הראשונה בה בוצע שימוש נרחב במסוקים, בתחילה רק במערכים תומכי הלחימה כגון מערך התובלה או מערך פינוי הפצועים, והיה זה רק עניין של זמן עד שמסוקי קרב יחלו לבצע פעילות מבצעית טהורה. בשלהי מלחמת וייטנאם כבר הספיק לטוס [[AH-1 קוברה|מסוק הקוברה]], שזכה להיות מסוק הקרב הראשון. דגמים חדשים של המסוק עודם נמצאים בשירות מבצעי פעיל בחילות אוויר רבים, בין היתר ב[[חיל האוויר האמריקאי]], [[חיל האוויר היפני|היפני]] [[חיל האוויר הישראלי|והישראלי]].
שורה 87:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.idsia.ch/~juergen/planetruth.html ציר זמן של פריצות הדרך הגדולות בתחום התעופה המאוישת]
* [http://www.centennialofflight.gov/essay/Prehistory/PH-OV.htm היסטוריה מוקדמת של הטיסה]
* [http://firstflight.open.ac.uk/history/index.html ציר זמן גרפי]
* [http://www.funlabo.com/aviation/ משחקי תעופה]
* [http://www.charter-private-jet.net/privatejetrental.php/ היסטוריה של מטוס הסילון הפרטי]
* [http://content.lib.washington.edu/transportationweb/index.html אוסף של תמונות מאוניברסיטת וושינגטון]
* [http://www.muswellmanorholidaypark.com/aviation_history.htm היסטוריה של התעופה באתר של Muswell Manor]
* {{עושים היסטוריה 1|על התעופה לפני האחים רייט|2010/11/18|ep87_flight}}
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_התעופה"