הרפובליקה המרכז-אפריקאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: מלחמת האזרחים - בעקבות מעצר ה"רמבו" |
|||
שורה 40:
קוליגבה שלט במדינה בעזרת [[חונטה צבאית]]. ב-1991 הופעל לחץ מקומי ובינלאומי על קוליגבה לקיים בחירות דמוקרטיות. בבחירות הכלליות של 1993 הובס קולינגבה על ידי [[אנג'-פליקס פאטאסֶה]]. בשנים 1996–1997, פחת האמון של הציבור והדבר בא לידי ביטוי באי יציבות מדינית. שלוש התקוממויות נגד ממשלת פאטאסה היתלוו בהרס נרחב של רכוש ומתיחות קיצונית על רקע אתני. באזור הוצבו כוחות שמירת שלום בינלאומיים. באוקטובר 2002, הגנרל [[פרנסואה בוזיזה]] פתח במתקפת פתע נגד פאטאסה, אשר שהה מחוץ לארצו ותפס את השלטון.
בוזיזה הקים מועצת מעבר לאומית רחבה כדי לנסח טיוטה לחוקה חדשה והכריז שהוא יפרוש וירוץ בבחירות כאשר חוקה חדשה תאושר. חוקה חדשה אושרה בדצמבר 2004 לאחר [[משאל עם]]. במאי 2005 בוזיזה זכה בבחירות הוגנות.
בשנים 2011-2007, נחתמו הסכמי שלום שהיו אמורים לספק תמיכה כספית וסיוע נוסף למורדים שהניחו את נשקם, אך קואליציית המורדים "סלקה", המוסלמית ברובה, ושרבים מאנשיה באו מצ'אד וסודן השכנות, טענה שהם לא כובדו. בדצמבר 2012 הם כבשו כמה ערים גדולות במדינה, אך הפסיקו את התקדמותם לעבר הבירה בנגי והסכימו למשא ומתן ב[[ליברוויל]], בירת [[גבון]]. ב-11 בינואר 2013, נחתם הסכם שלום חדש שאיפשר לבוזיזה להמשיך בתפקידו עד 2016, אך המורדים האשימו אותו שוב באי כיבוד הבטחותיו, ודרשו שיסיג מהמדינה את כוחות צבא [[דרום אפריקה]] שהגיעו לסייע לצבאו, ושישלב בצבא כ-2,000 מורדים שהניחו את נשקם.
במרץ 2013, הסכם השלום התפוצץ. המורדים השתלטו על שתי ערים, ובהמשך על הבירה. ב-24 במרץ, הם השתלטו על ארמון הנשיא בבנגי, ובוזיזה נמלט ל[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]{{הערה|1={{ynet|AP|נשיא הרפובליקה המרכז אפריקנית נמלט לקונגו|4360475|24 במרץ 2013}}{{ש}}וראו [http://www.standardmedia.co.ke/?articleID=2000080051&story_title=Kenya-Rebels-reach-presidential-palace-in-C.African-Republic כאן] באתר standardmedia}}. מנהיג ה"סלקה", מישל ג'וטודיה, הוכרז כנשיא זמני, ופרצה מלחמת אזרחים קשה{{הערה|{{ynet|רויטרס|חשש: הרפובליקה של מרכז אפריקה על סף רצח עם|4456493|21 בנובמבר 2013}}}}. הנוצרים, שהם כמחצית מתושבי המדינה, הקימו יחידות משמר ומיליציות, לאחר שסבלו מרדיפות ממשלת המורדים, ונערכו מעשי טבח הדדיים. המלחמה ארכה כעשרה חודשים, עד שבתחילת 2014, מנהיג ה"סלקה" איבד שליטה על הקואליציה החלשה שלו ועל הצבא, התפטר תחת לחץ בינלאומי, ויצא לגלות ב[[בנין]].
המלחמה נרגעה לאחר משא ומתן בין הצדדים שתווך על ידי משקיפים צרפתים ואפריקנים. לנשיא זמני מונה אלכסנדר-פרדיננד נג'ונדט, ובית המשפט החוקתי הורה לו להתחיל בארגון בחירות חדשות לנשיאות. כמעט חמישית מהאוכלוסייה (כמיליון, מתוך 4.6 מיליון תושבי המדינה) נעקרו מבתיהם{{הערה|{{ynet|AFP|מקניבליזם לחיבוקים: הפוגה במלחמת אזרחים|4476045|12 בינואר 2014}}}} בספטמבר 2014 פתח בית הדין הבינלאומי בחקירה בנוגע לפשעים שבוצעו במדינה מאז 2012. בשנים האחרונות הרפובליקה מנסה להתאושש מהמלחמה. כ-12,500 חיילים של האו"ם מוצבים בה - אחד מכוחות שמירת השלום הגדולים ביותר של האו"ם ברחבי העולם. אך האלימות והשנאה העדתית בין המגזרים שם עדיין נמשכת{{הערה|{{ynet|AP|לינץ' במרכז אפריקה: אדם אכל בשר אדם|4479186|21 בינואר 2014}}{{ש}}{{ynet|ynet והסוכנויות|"רמבו" הוסגר לבית הדין בהאג|5407968|18 בנובמבר 2018}}}}.
== פוליטיקה ==
שורה 107 ⟵ 111:
* {{CIA factbook|ct}}
*[http://www.snopi.com/enc/values/value1001.asp סקירה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית באתר סנופדיה]
* [http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/africa/country_profiles/1067518.stm סקירה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית מתוך אתר
*
* {{הארץ|הילו גלזר|מסע באפריקה עם הלוחם הישראלי נגד ציידי הפילים|1.2112579|2 בספטמבר 2013}}
*{{ynet|AFP|ילדי מרכז אפריקה מחפשים טעם לחיים|4466298|17 בדצמבר 2013}}
* {{הארץ|רויטרס|הושלם טיהורם האתני של המוסלמים בבירת הרפובליקה המרכז אפריקאית|1.2265014|10 במרץ 2014}}
* {{הארץ|תמר ברס|בכל בית יש מצ'טה: דיווח מיוחד מלב האנדרלומסיה של הרפובליקה המרכז אפריקאית|1.2558779|5 בפברואר 2015}}
| |||