הרפובליקה המרכז-אפריקאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד |
מ ניסוח, קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 17:
| מנהיגים = - [[נשיא]] {{ש}} - [[ראש ממשלה]]
| שמות מנהיגים = [[פוסטן-ארקנז' טואדרה]]{{ש}}[[סימפליס סרנג'י]]
| הקמה =
| אירועי הקמה = - [[עצמאות]] {{ש}} - תאריך
| תאריכי הקמה = מ[[צרפת]] {{ש}} [[13 באוגוסט]] [[1960]]
שורה 28:
|מפה נוספת מתבנית={{מפת מיקום|מדינה=הרפובליקה המרכז-אפריקאית|שם=הרפובליקה המרכז-אפריקאית|אורך=23|רוחב=7|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
}}
'''הרפובליקה המרכז-אפריקאית''' (ב[[צרפתית]]: '''République Centrafricaine''', ב[[סנגו]]: '''Ködörösêse tî Bêafrîka'''), בעבר
המדינה זכתה בעצמאותה ב-[[1960]]. לאחר שלושה עשורים של שלטון דיקטטורי - בעיקר [[משטר צבאי]], שהידוע מבין שליטיו הוא [[ז'אן-בדל בוקאסה|הקיסר בוקאסה]] - נוסדה ממשלה אזרחית ב-[[1993]]. הבחירות העלו את [[אנג'-פליקס פאטאסה]] לשלטון, אך הוא הודח מהשלטון על ידי הגנרל פרנסואה בוזיזה ב-[[2003]]. הגנרל בוזיזה זכה בבחירות דמוקרטיות במאי [[2005]] והחזיק בשלטון עד אביב [[2013]]. הרפובליקה המרכז-אפריקאית היא אחת המדינות העניות בעולם ובין 10 המדינות העניות ביותר באפריקה. בשנת [[2016]] היא דורגה במקום הנמוך ביותר ב[[מדד הפיתוח האנושי]] מבין מדינות העולם.
שורה 34:
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית}}
ממצאים ארכאולוגיים מראים שבשטחי הרפובליקה המרכז-אפריקאית חיו בני אדם כבר לפני עשרות אלפי שנים, אבל המחקר בנושא אינו מפותח. ההיסטוריה המתועדת של
ב-1898 חילקו הצרפתים את המושבה בין 17 זכיינים אירופאים, שניצלו את התושבים המקומיים באופן מחפיר. ב-1960 זכתה המושבה בעצמאות מלאה וקיבלה את השם "הרפובליקה המרכז-אפריקאית". נשיאה הראשון היה [[דוויד דאקו]] שהנהיג בה משטר דיקטטורי. ב-1965 [[ז'אן-בדל בוקאסה]] תפס את השלטון לאחר הפיכה צבאית. תקופת שלטונו אופיינה בעריצות שלטונית ובפגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות ואף [[הכתרה|המליך]] את עצמו ב-[[1976]] ל[[מלך]]. בעקבות זאת החליטה צרפת לפעול להדחתו, ובסיועה הצליח שליטה הקודם של הרפובליקה המרכז-אפריקאית, דוויד דאקו, לבצע בה הפיכה ולשוב לשלטון ב-1979. אולם רק שנתיים לאחר מכן, ב-1981, הודח דאקו בהפיכה שבוצעה בלא שפיכות דמים, ואת מקומו תפס הגנרל [[אנדרה קולינגבה]].
קוליגבה שלט במדינה בעזרת [[חונטה צבאית]]. ב-1991 הופעל לחץ מקומי ובינלאומי על קוליגבה לקיים בחירות דמוקרטיות. בבחירות הכלליות של 1993 הובס קולינגבה על ידי [[אנג'-פליקס פאטאסֶה]]. בשנים 1996–1997, פחת האמון של הציבור והדבר בא לידי ביטוי באי יציבות מדינית. שלוש התקוממויות נגד ממשלת פאטאסה היתלוו בהרס נרחב של רכוש ומתיחות קיצונית על רקע אתני. באזור הוצבו כוחות שמירת שלום בינלאומיים. באוקטובר 2002, הגנרל [[פרנסואה בוזיזה]] פתח במתקפת פתע נגד פאטאסה, אשר שהה מחוץ לארצו ותפס את השלטון.
בוזיזה הקים מועצת מעבר לאומית רחבה כדי לנסח טיוטה לחוקה חדשה והכריז שהוא יפרוש וירוץ בבחירות כאשר חוקה חדשה תאושר. חוקה חדשה אושרה בדצמבר 2004 לאחר [[משאל עם]]. במאי 2005 בוזיזה זכה בבחירות הוגנות. בוזיזה החזיר בצורה משמעותית את הסדר לבירת המדינה, [[בנגי]], ולחלקים אחרים במדינה והביע רצון לקדם שלום ברפובליקה, לחזק את הכלכלה ולשפר את מצב זכויות האדם. יציבות מלאה לא הושגה באזור וחלקים במדינה היו מחוץ לשליטת הממשלה. בפברואר 2006, היו דיווחים על אלימות מתרחבת בצפון הרפובליקה. אלפי פליטים ברחו מבתיהם ונכלאו תחת אש צולבת של הקרבות בין כוחות הממשלה למורדים. מעל ל-7,000 בני אדם נמלטו לצ'אד השכנה. אלו שנשארו ברפובליקה העידו שכוחות הממשלה הרגו בצורה שיטתית גברים ובנים אשר נחשדו בשיתוף פעולה עם המורדים.
בשנים
במרץ 2013, הסכם השלום התפוצץ. המורדים השתלטו על שתי ערים, ובהמשך על הבירה. ב-24 במרץ, הם השתלטו על ארמון הנשיא בבנגי, ובוזיזה נמלט ל[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]{{הערה|1={{ynet|AP|נשיא הרפובליקה המרכז אפריקנית נמלט לקונגו|4360475|24 במרץ 2013}}{{ש}}וראו [http://www.standardmedia.co.ke/?articleID=2000080051&story_title=Kenya-Rebels-reach-presidential-palace-in-C.African-Republic כאן] באתר standardmedia}}. מנהיג ה"סלקה", מישל ג'וטודיה, הוכרז כנשיא זמני, ופרצה מלחמת אזרחים קשה{{הערה|{{ynet|רויטרס|חשש: הרפובליקה של מרכז אפריקה על סף רצח עם|4456493|21 בנובמבר 2013}}}}. הנוצרים, שהם כמחצית מתושבי המדינה, הקימו יחידות משמר ומיליציות, לאחר שסבלו מרדיפות ממשלת המורדים, ונערכו מעשי טבח הדדיים. המלחמה ארכה כעשרה חודשים, עד שבתחילת 2014, מנהיג ה"סלקה" איבד שליטה על הקואליציה החלשה שלו ועל הצבא, התפטר תחת לחץ בינלאומי, ויצא לגלות ב[[בנין]].
שורה 78:
== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית}}
הרפובליקה המרכז אפריקנית היא [[מדינה ללא מוצא לים]]. המדינה שוכנת ברובה על רמה בגובה ממוצע של 600 מ'.
אזור צפון המדינה משתרע רובו באגן צ'אד ובו זורמים היובלים של הנהרות צ'ארי אוהם והלוגון. כאשר אזור הדרום שייך לאגן קונגו ובו זורמים יובליו של נהר האובנגי. ליד הגבול עם דרום סודאן מתנשא רכס בונגו לגובה של 1330 מ' בהר טוסורו. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר נגואווי (1420 מ') במסיב יאד לאורך הגבול עם קמרון.
שורה 95:
שיעור הילודה במדינה גבוה מאוד ומתקרב ל-5 ילדים לאישה (נכון לשנת [[2008]]). הסיבה היא שרק ל-7% הנשואות יש גישה לאמצעי מניעה מודרני זמין. 43% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 15, רק 4% מהאוכלוסייה מעל גיל 65. תוחלת החיים של נשים היא 44, וזו של גברים הוא 43 שנים.
רוב האוכלוסייה מתפרסת לאורך נתיבי המים העיקריים. הסוואנה והיערות ריקים ומאוכלסים בדלילות.
הפיגמים שהיוו את האוכלוסייה המקורית של האזור מהווים היום רק מיעוט מבוטל והם מיושבים בעיקר בדרום מערב המדינה ביערות הטרופים. בני הבאיה מהווים 33% מהאוכלוסייה ובני הבנדה 27% מהאוכלוסייה.
בערים הגדולות ניתן למצוא כמה אלפי אירופאים רובם צרפתים.
במדינה שתי שפות רשמיות: סנגו וצרפתית. עם זאת, המדינה מורכבת מ-80 קבוצות אתניות שונות שלכל אחת שפה משלה. סנגו משמשת כשפת היום-יום ולמסחר בין כל הקבוצות למעט הקבוצות המוסלמיות בצפון המדינה.
על פי המפקד מ-2003 במדינה יש כ-80% נוצרים, 10% מוסלמים ו-10% אמונות מקומיות.
אחוז ה[[בערות]] במדינה עומד על 51.4%{{הערה|1= United Nations Development Program [http://hdr.undp.org/en/media/HDR_2009_EN_Complete.pdf UNDP.org] Table H.|שמאל=כן}}.
== קישורים חיצוניים ==
| |||