הרפובליקה המרכז-אפריקאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח, קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים |
←היסטוריה: מקווה שהמשך (המלחמה) לא יבוא. יש עוד מה לעשות פה (למעוניינים - בלינקים |
||
שורה 44:
בשנים 2007–2011, נחתמו הסכמי שלום שהיו אמורים לספק תמיכה כספית וסיוע נוסף למורדים שהניחו את נשקם, אך קואליציית המורדים "סלקה", המוסלמית ברובה, ושרבים מאנשיה באו מצ'אד וסודן השכנות, טענה שהם לא כובדו. בדצמבר 2012 הם כבשו כמה ערים גדולות במדינה, אך הפסיקו את התקדמותם לעבר הבירה בנגי והסכימו למשא ומתן ב[[ליברוויל]], בירת [[גבון]]. ב-11 בינואר 2013, נחתם הסכם שלום חדש שאיפשר לבוזיזה להמשיך בתפקידו עד 2016, אך המורדים האשימו אותו שוב באי כיבוד הבטחותיו, ודרשו שיסיג מהמדינה את כוחות צבא [[דרום אפריקה]] שהגיעו לסייע לצבאו, ושישלב בצבא כ-2,000 מורדים שהניחו את נשקם.
במרץ 2013, הסכם השלום התפוצץ. המורדים השתלטו על שתי ערים, ובהמשך על הבירה. ב-24 במרץ, הם השתלטו על ארמון הנשיא בבנגי, ובוזיזה נמלט ל[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]{{הערה|1={{ynet|AP|נשיא הרפובליקה המרכז אפריקנית נמלט לקונגו|4360475|24 במרץ 2013}}{{ש}}וראו [http://www.standardmedia.co.ke/?articleID=2000080051&story_title=Kenya-Rebels-reach-presidential-palace-in-C.African-Republic כאן] באתר standardmedia}}. מנהיג ה"סלקה", מישל ג'וטודיה, הוכרז כנשיא זמני, ופרצה מלחמת אזרחים קשה{{הערה|{{ynet|רויטרס|חשש: הרפובליקה של מרכז אפריקה על סף רצח עם|4456493|21 בנובמבר 2013}}}}. הנוצרים, שהם כמחצית מתושבי המדינה, הקימו את יחידות
המלחמה נרגעה לאחר משא ומתן בין הצדדים שתווך על ידי משקיפים צרפתים ואפריקנים. לנשיא זמני מונה אלכסנדר-פרדיננד נג'ונדט, ובית המשפט החוקתי הורה לו להתחיל בארגון בחירות חדשות לנשיאות. כחמישית מהאוכלוסייה (כמיליון, מתוך 4.6 מיליון תושבי המדינה) נעקרו מבתיהם{{הערה|{{ynet|AFP|מקניבליזם לחיבוקים: הפוגה במלחמת אזרחים|4476045|12 בינואר 2014}}}}. בספטמבר 2014 פתח [[בית הדין הפלילי הבינלאומי|בית הדין הבינלאומי]] בחקירת הפשעים שבוצעו במדינה מ-2012. בשנים האחרונות הרפובליקה מנסה להתאושש מהמלחמה. כ-12,
== פוליטיקה ==
|