סגוביה – הבדלי גרסאות

יישוב יהודי בסגוביה החל בתקופה המוסלמית. שכונתםבהמשך נמצאההוקמה שכונתם על אדמת הקתדרלה. בסוף המאה השלוש עשרה היה מצב הקהילה איתן. ידועות כמה "תקנות קהל". בשנת 1366 התנער אנריקה השני מן החובות ליהודים ופרע בהם. בסוף המאה הארבע עשרה ישבו בסגוביה 55 בעלי בתים יהודים, חציים בעלי מלאכה והאחרים סוחרים אמידים שתמכו בתלמידי החכמים. אחד מבעלי המלאכה היה מוכתר בכתר הרבנות ונקרא "רבי יהודה הצבע".<ref>{{צ-ספר|מחבר=בער, יצחק|שם=תולדות היהודים בספרד הנוצרית|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1965|עמ=118}}</ref>

במהלך מאורעות[[גזירות הקנקנ"א]] היה המלך [[אנריקה השלישי, מלך קסטיליה]] בספרד, אך לא היה לו הכוח להגן על היהודים של הקהילה ורבים מהם נאלצו להמיר את דתם. במהלך המאה החמש עשרה התאוששה הקהילה. במחצית המאה החמש עשרה פעל בה דון [[אברהם סניורשניור קורונל]] , מראשי הקהילה וחצרן בארמונהבארמונם של המלכה איזבל[[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה]] והמלך פרדיננד. בשנות השמונים של המאה החמש עשרה הייתה סגוביה מרכז לפעילות אנטי יהודית בהשראת האינקוויזיטור [[תומסתומאס דה טורקמדה]]. במהלך גירוש ספרד יצאו היהודים של העיר לפורטוגל ולאימפריה העות'מאנית. רבה האחרון של הקהילה הרב שמעון מימי מת בפורטוגל בשנת 1498. מספר בתי כנסת עמדו בסגוביה, אברהם סניור קיים בביתו בית תפילה, לשם היו מגיעים גםאף אנוסים, אך קיומו של בית הכנסת פסק עם המרת דתו לנצרות. בית הכנסת הגדול של הקהילה נמסר למנזר של נזירות, עוד במהלך המאה החמש עשרה, ובו הוקמה כנסיית קורפוס כריסטי, שאר בתי הכנסת פסקו מלהתקיים בימי הגירוש. <ref>{{צ-ספר|מחבר=ביינארט, חיים|שם=גירוש ספרד|מו"ל=י"ל מאגנס|שנת הוצאה=1995|עמ=88}}</ref>